יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MBS) משתדל להגיב בשלוות נפש על האצבע המאשימה שהפנה אליו ממשל ביידן בעניין רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י. מיד לאחר ההודעה בוושינגטון, שמשמעותה היא שהוא לא יוכל להיכנס לארצות הברית ללא אשרת כניסה, בן סלמאן הלך להצטלם במרוץ המכוניות פורמולה A שנערך בעיר העתיקה דרעיה. הוא פיזר חיוכים לעבר כל המצלמות.
מחר צפויה הודעה אמריקנית על צעדים נוספים כלפי סעודיה - צעדים שישימו קץ ליחסים המיוחדים שהתקיימו בין שתי המדינות מאז מלחמת העולם השנייה, אבל לא ינתקו את הקשרים הטובים ביניהן גם להמשך. ארצות הברית תסתייג בקול גבוה מהאופן שבו מטפלים הסעודים בשאלות של זכויות אדם וההרפתקנות המופקרת שלהם במלחמה בתימן, אבל שיתוף הפעולה יימשך, לרבות כנראה נוכחות כוח הגנה אווירי של הצבא האמריקני על אדמת סעודיה.
ביידן פשוט מכייל מחדש את רמת היחסים בין שתי המדינות, אבל בשום פנים לא ירצה לאבד את סעודיה לסין או לרוסים. בנייר עמדה שהוגש לממשל החדש מצביעים רוברט סטלוף ודניס רוס על הצדדים החיוביים שיש במדיניותו של מוחמד בן סלמאן, בעיקר בכיוון מודרניזציה של האיסלאם, שינוי מערכת החינוך לרבות בתחום ההוראה של הנושא היהודי והמאמץ לחולל בממלכה קפיצת מדרגה כלכלית אל קדמת הטכנולוגיה. לעצות הללו יקשיבו אנשיו של ביידן.
האירנים לא נשארים חייבים
המשימה המיידית היא הפסקת המלחמה הנוראה בתימן, הנמשכת כבר 6 שנים. לאיש אין אשליות כאילו אפשר להגיע להסדר שלום בין הכוחות הלוחמים שם. יש דחיפות גדולה לייצב הפסקת אש שתאפשר למשלוחי מזון ותרופות להגיע אל 15 מיליון תימנים השרויים בסכנת רעב ומגפות. אולם, לאירן אין השעה דוחקת. אחרי שממשל ביידן ביטל את ההכרזה על החות'ים, בעלי בריתה של אירן בתימן, כארגון טרור, הוגבר המאמץ של החות'ים לכבוש את המעוז האחרון של הממשלה החוקית בצפון המדינה - חבל מארב, על שדות הנפט החשובים שבו. לא זו בלבד, החות'ים ירו אמש טיל אירני לעבר הבירה הסעודית ריאד.
בכלל, צריך לציין, שהאירנים דואגים שלא להישאר חייבים. כנגד התקיפה האמריקנית ביום חמישי נגד בסיס האימאם עלי, בצד הסורי של הגבול עם עירק - צומת חשוב של מסדרון היבשה האירני לאסד ולחיזבאללה - הם הגיבו בשיגור טילי נ"ט לעבר הספינה "הליוס ריי" במפרץ עומאן, שבמקרה או שלא במקרה נמצאת בבעלות איש עסקים ישראלי.
התקוות של ממשל ביידן ששינוי מדיניות כלפי סעודיה יעורר הד חיובי בטהרן - נכזבו. האירנים יתמידו במיקוח קשוח על החזרה להסכם הגרעין, ולפנינו עוד לפחות חודשים אחדים של חילופי מהלומות מבוקרות בטרם ייכנסו השיחות לשלב רציני. דין וחשבון האחרון של הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה, המדבר במפורש על כזבים אירניים בנוגע למקומות שבהם נתגלו עקבות אורניום והיעדר שיתוף פעולה עם הפקחים, לא יקלו על ביידן להתגמש.
מה שמעניין הוא שבמדינות המפרץ הפרסי התעוררה בימים האחרונים, בגלוי, המחשבה שמא הן צריכות לנסות להגיע להבנות משלהן עם האירנים. באחרונה מופיע בוובינרים ובמאמרים משותפים צמד יוצא דופן: הדיפלומט האירני הבכיר לשעבר חוסין מוסאוויאן, המשמש שליח בלתי רשמי של המשטר באירן, ועבד אל-עזיז סאקר, ראש המכון הסעודי החשוב ביותר לעניינים אסטרטגיים. השניים מדברים בצוותא על הצורך להגיע להסדר לקידום הביטחון האזורי במפרץ הפרסי. אין זה מראה של יום-יום, לחזות בשניים האלו אוחזים בעמדה אחת.
העיתונאי הירדני החשוב, עורייב רנתאווי, כתב הבוקר שאסור לערבים לחכות עוד להסדר בין ארצות הברית ואירן, אלא הם חייבים להקדים רפואה למכה ולחפש הידברות משלהם עם טהרן. יש קולות נוספים שהחלו להישמע ברוח דומה.
על ישראל להביא בחשבון לא רק דחייה של הסכם הגרעין, המכשיר את אירן להיות בקרוב מדינת סף-גרעינית, אלא גם תפנית בעלילה של הסכסוך רב-השנים בין מדינות המפרץ לבין אירן.