הפלונטר הפוליטי בעיצומו, אין הכרעה בבחירות, ונראה שאין מנוס - 4 כוסות יין נשמעות כמו פתרון מצוין. כוס לכל מערכת בחירות. הסחרחורת תהיה שנייה רק לסחרחרה הפוליטית, שכתוצאה ממנה אין שמץ של תחושת ריחוף. נשתה ונהרהר, נרחף בין המחשבות, שהרי אם מתוך הפיכחון לא יבוא הפתרון לכלום הפוליטי שהביאו איתן תוצאות הבחירות, אולי הוא יבוא במהלכו של הנגאובר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

נראה שיש לא מעט משלים שאפשר לדלות מרוח החג כדי לתאר את המצב שבו שרויה ישראל עם תום ספירת הקולות. שמחה רבה היא לא אחת מהן, אבל מרור לדוגמה הוא בהחלט מה שנשאר בפה אחרי 4 מערכות בחירות. גם יציאת מצרים ומדבר נשמעים כמו שני סטטוסים משקפים שנכתבו במיוחד עבור התקופה. אם תרצו, אפילו אכילת המצה היא סוג של שיקוף לא רע.

ליל סדר פסח (צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ)
המחשבות על הפוליטיקה לא מרפות גם בליל הסדר | צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ

נדמה שעל ארבעה בנים תקועה בסיבוב הזה ההגדה, כשכל אחד מהם מיתג את עצמו כל כך אחרת מהשני, שרק שינוי מהותי באופי של מי מהם ימנע מכולנו להסב לקלפיות עוד לפני ליל הסדר הבא.

נתניהו: ראש הממשלה מנסה ומנסה - וזה לא יוצא. 1 מכל 4 ישראלים הצביע לו ישירות, וזה עדיין לא מספיק. לא עזרו החיסונים והסכמי השלום, גם לא ההבטחות להוציא את הכלכלה מן הבוץ. את 61 חברי הכנסת הדרושים לו לשם הקמת קואליציה הוא לא מצליח להשיג, בינתיים, אלא אם איזשהו עריק יגיע באורח מפתיע, סוג של אליהו הנביא, או הנאיבי - תלוי איך מסתכלים על זה. וגם נניח שיגיעו שניים כאלה, אולי תהיה ממשלה - אבל יציבה היא לא תהיה.

בנט: יו"ר ימינה הבטיח שיעשה רק מה שטוב לעם ישראל עם הכוח שיש לו. אבל מהו הטוב הזה? נדמה שגם לבנט אין תשובות מדויקות בהינתן התוצאות המבלבלות של הבחירות. בינתיים הוא מטייל עם המשפחה - בכל זאת פסח - לוקח זמן לחשוב מה הוא רוצה לעשות. הבעיה היא שבנט יפר בהכרח הבטחת בחירות: הוא נשבע שישראל לא תלך לבחירות חמישיות, אבל גם שלא יישב תחת לפיד, וגם לא להיתמך על ידי הסיעות הערביות. משהו מכל ההבטחות האלה לא ימומש.

לפיד: ספרו ליו"ר יש עתיד איך הוא מקים ממשלה והוא קורא את ההגדה הפוך, אם צריך. קטן עליו, אחרי הפרשות החלה והביקורים בכותל. לפיד אולי בראש המפלגה הכי גדולה בגוש השינוי, אבל הסיכוי שלו להרכיב ממשלה קטן. מצד שני, הרי הוא אמר ש"יותר חשוב להוציא את נתניהו מבלפור מאשר שאני אהיה ראש ממשלה". ובמילים אחרות: הוא מוכן לפשרות. נותר לראות עד כמה.

מנסור עבאס: כרע"ם ביום בהיר הגיע האיש הזה והפך לממליך המלכים של הפוליטיקה הישראלית. לא מתנצל, לא מתבייש, ומאתגר את המשוואה שהציב הבן הראשון, נתניהו: "ייתנו יקבלו - לא ייתנו, לא יקבלו". עבאס מוכן לקנות את החמץ, ובלבד שייתנו לו מה למכור. ארבעת המנדטים שלו הם הרבה יותר מאפיקומן פוליטי, השאלה מי ירצה באמת למצוא אותם.