התקשורת הישראלית עוסקת מאז הבחירות בניסיונות של הליכוד להכשיר את חברי הכנסת הערבים מרע"ם, ולהסביר מדוע זה בסדר שסיעה ערבית תתמוך בממשלה ימנית ואף תהיה חלק מהממשלה.
ניסיון ההכשרה בימין מגיע אחרי חודשים של מתקפות נגד חברי הכנסת הערבים, מתקפות מתוך המחשבה שבני גנץ יקים ממשלה בתמיכה מנסור עבאס. הציגו אותם כסניף ישראלי של ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב פעם אחר פעם שלא ייעזר בתמיכה חיצונית של עבאס בכדי להקים את ממשלתו.
עם זאת, מיד עם פרסום המדגמים, חברי כנסת מהליכוד התחילו לטפטף עד כמה זה בסדר שמנסור עבאס יתמוך בממשלה בראשות מנהיג הימין בנימין נתניהו, ושוב הוכיחו לנו עד כמה סיסמאות הבחירות דומות להבטחות הנכתבות על השלג הירושלמי שנמס עוד לפני שעלה השחר.
החרדים מוכנים לאירוע היסטורי
טרם ברור אם בעוד כמה שבועות תקום בישראל ממשלת ימין שתזכה לתמיכת עבאס וחבריו לרע"ם, אך מה שברור לכול זו העובדה שהשטח ברחוב החרדי מוכן לאירוע היסטורי זה. חברי הכנסת החרדים לא יצטרכו להתראיין מבוקר עד ערב ולהסביר למגזר מדוע הם יושבים בממשלה הנתמכת על ידי רע"ם.
נתחיל מהמובן מאליו. החרדים - שעדיין בהלם מתוצאות הבחירות, הן מכישלון הימין והן מאיבוד עשרות אלפי קולות לסיעות החרדיות - לא יוכלו לתמוך באף ממשלה שבנימין נתניהו לא עומד בראשה. ערב הבחירות אמר לי אריה דרעי שיסכים ללכת לבחירות חמישיות והעיקר שלא לתמוך בממשלה שתפיל את נתניהו. כך גם באגודת ישראל.
החוליה החלשה היא דגל התורה, שם זועמים על ראש הממשלה שבריאיון לכותב שורות אלו ב'כיכר השבת', קרא לחרדים המתלבטים להצביע לסמוטריץ' ובן גביר. בכלל, הליטאים לוקחים את כל היחסים עם נתניהו בפרופורציות, אך אפשר להעריך שגם הם בסופו של דבר ילכו עם נתניהו באש ובמים.
הזדהות, לא שנאה
נחזור לסוגיית מנסור עבאס. החרדים והערבים היו שותפים בכל השנים האחרונות. הגנו האחד על השני, שמרו על ציפור נפשם של המגזר האחר. כך היה עם חוק הגיוס שחברי הכנסת הערבים הבטיחו שיעמדו לצד הסיעות החרדיות ומנגד כך היה עם חוק המואזין, אז נעמדו חברי הכנסת החרדים לצד הציבור הערבי.
"הרוב ככלל אינו שונא את הערבי הממוצע, בטח לא את נציגו בכנסת. כן, ישנם חילוקי דעות קשים, בטח בנושא ארץ ישראל, אך מיעוט החש מוחרם - לא מחרים מיעוט אחר"
באחת השיחות שלי עם ח"כ אחמד טיבי, שאלתי אותו על פשר היחסים עם הסיעות החרדיות. החברות בינו לח"כ משה גפני ידועה לכול: "יש בינינו ברית מיעוטים, כל אחד מבין מה נמצא בהגדרה של 'ציפור הנפש' של הצד השני ומונעים פגיעה". טיבי הסביר שיש מכנה משותף נוסף בין החרדים לערבים: "ליברמן פעם הבין ערבית ותקף אותנו, היום אתם - החרדים - החלפתם אותנו. ההסתה הפכה אצל ליברמן להיות כלי למנדטים".
הציבור החרדי ברובו אינו שונא ערבים. הפוך, הוא חש הזדהות. נכון, קשה להתעלם מהשוליים המשדרים שנאה עיוורת לערבים, כאלו המיידים אבנים בצמתים בירושלים, אך הרוב ככלל אכן אינו שונא את הערבי הממוצע, בטח לא את נציגו בכנסת. כן, יש חילוקי דעות קשים, בטח בנושא ארץ ישראל, אך מיעוט החש מוחרם - לא מחרים מיעוט אחר.
יהיו קוראים שיטענו כי בטור זה אני מנסה להכשיר את תמיכת החרדים בממשלה הנתמכת על ידי חברי רע"ם. עם זאת, כאמור, אין צורך להכשיר ממשלה שהחרדי הממוצע לא רואה בה בעיה.
לזה תוסיפו את ההערצה לבנימין נתניהו. בסקר שפרסמנו ב'כיכר השבת', ימים לפני הבחירות, נתניהו זכה ב-70% תמיכה חרדית בעוד סער זכה ל-4% בלבד. אלו הפערים. לזה קוראים הערצה. ברגע שנתניהו יחליט ללכת על מהלך עם מנסור עבאס, החרדים יגבו אותו.
לאלו שאכן לא יאהבו את המהלך, הנציגים החרדים יענו: מה הייתם מעדיפים? ממשלה עם יאיר לפיד ואיווט ליברמן? ממשלה שתקצץ בתקציבי עולם הישיבות? ממשלה שתחוקק חוק גיוס שיפגע בכולנו? ממשלה שתכניס את הרפורמים בדלת הקדמית? מול הטענות הללו אף חרדי לא יוכל לעמוד.
זו בדיוק הסיבה שלא רק שחברי הכנסת החרדים תומכים בממשלה שתשתף פעולה עם רע"ם, אלא דוחפים לממשלה שכזו. ראשי הסיעות החרדיות מנהלים שיחות עם ראשי רע"ם. אריה דרעי נמצא בימים אלו בביתו שבספסופה, דקות ספורות מביתו של מנסור עבאס המתגורר במראר. לא אתפלא אם נשמע שהשניים כבר נפגשו לארוחת בשרים ומצות. דרעי מכיר היטב את הציבור הערבי ומכיר לא פחות את עמדת הכוח של 'לשון המאזניים'.
>>> ישי כהן הוא פרשן פוליטי ועורך באתר ׳כיכר השבת׳