יוצאת מדיון תקציבי חשוב, שבו מוזכרות מדי פעם גם מערכות בריאות אחרות מהעולם. שאלה אחת שאני נשאלת לא יוצאת לי מהראש: את חושבת שעדיף שתהיה לנו מערכת בריאות כמו בבריטניה? התשובה האוטומטית שאני מיד רוצה לענות היא: ברור שלא. יש לנו בישראל מערכת בריאות מדהימה, עם תוצרי בריאות מעולים, והדרך שבה אנו צולחים את משבר הקורונה במערכת האשפוזית החנוקה, בקהילה ובתחום בריאות הציבור הדל במשאבים היא לא פחות מראויה להערכה רבה. בדיון, לעומת זאת, אני עונה שאני צריכה לחשוב עוד קצת על התשובה לשאלה.
כשמסתיים הדיון קופצת התראה על תוצאות פרויקט "מפת הדרכים החברתית" של N12 וקרן רש"י, שבודק מה הנושא החברתי החשוב ביותר לישראל לטיפול בממשלה הבאה. התשובה שלי ברורה כמובן, ובסקרנות ותקווה אני בודקת מה חשבו 30 אלף הקוראים שנשאלו בסקר.
מתוך הגולשים, עשירית ענו שהבריאות (!) היא הנושא החשוב ביותר לטיפול בממשלה הבאה. עשירית מייצגת כמעט מיליון בני אדם במדינת ישראל, מיליון אנשים שחושבים שהבריאות היא נושא קריטי ובוער במערכת הבחירות הזו ובכלל, כנושא שצריך לעלות על סדר היום הציבורי.
מערכת במלחמה תמידית
אז למה לא שומעים כמעט על תחום הבריאות במצעי הבחירות? בריאיונות הפוליטיקאים? תגידו, שכחתם מהבריאות? אם יש משהו ששנת הקורונה הדגישה זה את חשיבותה של מערכת בריאות חזקה, איתנה ויעילה לחוסנה של האוכלוסייה ומדינת ישראל.
כמו שאף אחד לא יעלה על דעתו תת-תקצוב של מערכת הביטחון, כך צריך לנהוג גם כלפי מערכת הבריאות, בעיקר מכיוון שזו מערכת ששרויה במלחמה מתמדת על בריאות תושבי המדינה. אין סיבה מהותית שתמנע מתקציב הבריאות לעמוד בסדרי הגודל של תקציב מערכת הביטחון, שניהם משרדים שעוסקים בנכס החשוב ביותר - חיי אדם.
יש צורך בתקצוב של מיטות אשפוז נוספות, של טכנולוגיות חדשות, של שירותי הרפואה בקהילה ובבריאות הציבור. יש גם את המשאב החשוב ביותר - עוד כוח אדם מיומן בתחומים ממוקדים, למשל כמו טיפול נמרץ ומחלקות נוספות שמשוועות לצוות באופן מיידי.
שנים שאנחנו טוענים שחסרים מיליארדים למערכת הבריאות באופן קבוע. לשמחתנו הצלחנו להתמודד בהצלחה עם הקורונה במאמץ הירואי. גם להצלחה הזאת יש מחיר יקר והוא השחיקה של הצוותים הרפואיים. חשוב לטפל בפערי התקצוב של מערכת הבריאות בהקדם, כבר עכשיו, כדי למנוע את האסון הבא. הוא לא חייב להגיע בדמות מגפה. כולנו רואים כל שנה כיצד כבישים ותשתיות שונות בישראל מוצפות מיד כשמתחיל לרדת גשם ומגיעה הסופה הראשונה. אחר כך כולנו מצקצקים ושואלים למה לא טיפלו בבעיה הזו כבר בקיץ.
תסכימו שקרוב שלכם יקבל "טיפול לא אופטימלי"?
אז עכשיו אנחנו באביב, וזה הזמן למנוע את המצבים של עומס אדיר על מחלקות המיון, הפנימיות והטיפול הנמרץ בחורף הבא. צריך לקצר את התורים, לשפר את הרפואה המונעת, להכניס ציוד מודרני, חדיש ומציל חיים לכל המחלקות בכל המרכזים הרפואיים בישראל. כפי שלא יעלה על הדעת מטוס שיעלה לאוויר בלי מספיק דלק מחשש שהוא יתרסק, אין סיבה שתהיה מחלקת מיון בישראל בלי מספיק מיטות מחשש להצפת יתר של מטופלים שעלולים לסבול בסופו של דבר מטיפול לא אופטימלי.
הניסוח "טיפול לא אופטימלי" נשמע אולי עדין, אבל כשהוא מגיע לקרוב משפחה, לסבא, סבתא, תינוק שרק נולד - המילים הללו מקבלות משמעות אחרת, מצמררת. אני קוראת לממשלה הבאה שתקום, בכל הרכב שיהיה - שימו את המחלוקות בצד ותקצבו ריאלית, קודם כל את מערכת הבריאות. היא מהווה גשר מעל מגזרים, תרבויות, דתות והשקעה בה היא השקעה מבוססת ערך שחוזרת לכל אחת ואחד בציבור הישראלי.
אני יודעת שבישראל יש לנו את מערכת הבריאות הטובה ביותר בעולם. אני מאמינה במערכת שלנו אמונה שלמה, אבל חייבים לשמור אותה כזו גם לדורות הבאים, ולטפל דחוף בפערים שנוצרו בה מאז הקמתה.
הכותבת היא מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון.