המשרד להגנת הסביבה כינס אתמול מסיבת עיתונאים ובה השרה גמליאל הצהירה כי אירוע זיהום הנפט בחופי ישראל נגרם כתוצאה מטרור סביבתי-אקולוגי שבוצע באמצעות אונייה אירנית. במערכת הביטחון לא הכירו את הטענות, וההודעה נמסרה ללא מעורבות ובדיקה של גורמי הביטחון השונים.
יש מי שמנטר אוניות באופן רציף וקבוע. ישנו קו של אוניות אירניות שהתגבש בשנה האחרונה ונושא מכליות נפט מאירן לסוריה. זה קורה כי גם אירן וגם סוריה נמצאות תחת אמברגו אמריקני ואירופי. האוניות הללו פועלות במחשכים, מכבות את התשדורות שלהן ועושות כל מיני תרגילים כדי לחמוק מהניטור וגם מהאפשרות שייתקלו באוניות של נאט"ו בים התיכון, שעלולות לעצור אותן.
הגורמים המודיעיניים בישראל מכירים את הקו הזה ועוקבים אחר האוניות הללו. לפני שנה וחצי, מול העיר בניאס בצפון סוריה, התרחש פיצוץ מסתורי סמוך לנמל ובתי הזיקוק - האזור שבו האוניות פורקות את הנפט. לסורים יש צינור מיוחד שיוצא מבתי הזיקוק אל תוך הים. הפיה שלו נמצאת מעל המים באמצעות מצוף, כך שהאונייה יכולה להגיע, לעגון ולהתחבר לפיה הזאת. כך בקלות יחסית יכולה הספינה להזריק נפט לחוף. מישהו עלום פוצץ את הצינור הזה לפני שנה וחצי.
המערכת המודיעינית מכירה, עוקבת ומנטרת את התנועה של האוניות הללו. הן לא עוברות בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל, אך במערכת הביטחון עוקבים ומכירים אותן. למרות זאת, במערכת הביטחון הופתעו מההצהרה של השרה גמליאל: אין שום ראיה, בהיבט המודיעיני, שתומכת ויכולה לחזק את הדברים שאמרה. בישראל יודעים שהאונייה עברה באזור ומבינים שהיה לה נפט גולמי במכלים. עם זאת, אנחנו לא יודעים שהיא זו ששחררה את הנפט, לא חקרנו את רב החובל שלה ואנחנו לא יודעים אם הוא עשה זאת ברשלנות או בניסיון לבצע חבלה מכוונת. ישנן ראיות נסיבתיות בלבד.
לפני כמה ימים נציג של המשרד להגנת הסביבה טס ליוון ובדק את החומר שהיה באותה ספינה יוונית שהייתה חשודה בכך ששחררה את הנפט למים. הוא בדק את החומר במכלים וקבע בוודאות שהיא לא זו שזיהמה את המים. איך הוא הבין זאת? פשוט - הוא לקח דגימה מהמיכל, לקח דגימה מהחומר שהגיע לחופי ישראל וביצע השוואה כדי לבדוק אם מדובר באותו חומר. במקרה של הספינה האירנית, לא נלקחו דגימות ולא ניתן לעשות השוואה, משום שהיא עוגנת כעת בנמל אום-קסר בעירק. לכן, לא ניתן לקבוע בוודאות שהיא זו המזהמת של המים.
השרה גמליאל, עד עכשיו, לא סיפקה את כל התשובות בנוגע לאירוע. זה לא הפריע לה להצהיר גם הבוקר בריאיון לגלצ ש"המסקנה הנגזרת היא חד-משמעית, זה מחדל. לומר שזה לא טרור זו פשוט התייחסות לא ראויה". מדובר באירוע נסיבתי שלא ברור עד הסוף.
נתיב סחר בלתי חוקי - בגיבוי רוסי
פעילות העברת הנפט בים התיכון דרך אותו נתיב מוכרת למערכת הביטחון. בחודש אוקטובר האחרון התגלה, באמצעות תמונות לוויין, כי אוניית נפט אירנית שיצאה מתעלת סואץ נמצאת בדרכה לנמל בניאס בסוריה. היא כיבתה את התשדורות שלה. הדבר המדהים הוא שאותה ספינה זכתה לליווי של משחתת רוסית שהגנה עליה ושמרה שלא יעצרו אותה בדרך.
הנתיב הזה עובר באזור המים הכלכליים של ישראל, אך חשוב לזכור שאין מדובר במים טריטוריאליים. אין לישראל סמכות או ריבונות שם. גם אם האונייה עברה שם, היא לא הפרה את ריבונות ישראל ולא עשתה בכך כל מעשה אסור.
עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם ישראל עושה מעצרים או בידוקים של אוניות בים התיכון. לעיתים מתקבל מידע שבאחד המכליות באוניות יש נשק. גם לפי בית הדין הבין-לאומי, יש לישראל את היכולת והסמכות לעשות זאת אם יש מידע וחשש ממעשה טרור שיכול לסכן את המדינה. צוותי שייטת עשו זאת בעבר.
חשיפת האונייה האירנית שופכת מעט אור על מאחורי הקלעים של הנעשה בנתיבי השיט במרחב. בישראל מכירים ומנטרים. יש גם מי שמנסים לחבל בנתיב הסחר הבלתי חוקי בנפט גולמי, רק לפני כשנתיים התלוננו האירנים על פיצוצים מסתוריים באוניית הנפט שלהם.