הקשבתי קשב רב לדיווחים של עמיתיי בתקשורת לגבי ההתרחשויות האחרונות בסוריה. לצערי, אינני יכול להסכים עם ההערכות שהושמעו: המודיעין פועל מצוין, חיל האוויר ראוי לכל שבח, וגם מדיניות התגובה השיטתית על כל התגרות היא לבטח במקומה. אבל התוצאה איננה משתנה: האירנים – כמה מצער! – ממשיכים להתבסס בסוריה חרף כל הפעילות של מה שקרוי המב"מ ("המלחמה בין המלחמות").
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המצב לאשורו הוא כזה: האירנים שינו את שיטות ההתבססות שלהם במרחב שמול הגולן. הם פועלים באופן חשאי יותר, לא מעט בעזרת יחידה מיוחדת של חיזבאללה, ובסיוע חלק נכבד מעוצבות הצבא הסורי במרחב שבין דמשק לגולן, מאה קילומטרים בלבד מהגבול. חרף כל המהלומות של צה"ל, האירנים מתקדמים בביסוס יכולותיהם בדרום סוריה וחיזבאללה – אמנם באיטיות – ממשיך להתקדם בעזרתם בפרויקט דיוק הטילים שנחשב בצדק לאיום רב-משמעות.
לפי ההערכות, שראוי להתייחס אליהן ברצינות מלאה, אם יימשך התהליך הנוכחי, יגיעו האירנים בתוך שנתיים-שלוש לעמדת כוח בשלושת המחוזות הדרומיים של סוריה – קונייטרה, דרעא והר הדרוזים. במקום להציב כוחות של מיליציות שיעיות הכפופים להם או יחידות של משמרות המהפכה, הם פשוט חודרים, מסתננים, לתוך כפרים רבים במרחב, לתוך תריסרי החבורות המזוינות המקומיות הפועלות שם ולתוך חלק מהדיוויזיות של הצבא הסורי. למשל: גיס 1 של צבא אסד האחראי לחזית הולך ומשתקם בייעוץ רוסי, אבל האירנים הם שכובשים בו משת"פים. המפלצת הקרויה דיוויזיה 4, בפיקודו של אחיו של אסד, מאהר, שחלק מכוחותיה עכשיו בדרום, פועלת זה מכבר כחיל עזר של האירנים.
בחטיבות הוותיקות של קו הגולן יש כיום השפעה גדולה של פעילי חיזבאללה. יכול להיות שאסד לא מאושר מן המגמה הזו ולבטח הרוסים אינם מסייעים לזה, אבל גם אסד וגם פוטין אינם מוכנים, נכון לשעה זו, לעימות עם האירנים. וכך, עם הרבה נחישות, מעט כסף, וניצול של האנדרלמוסיה המוחלטת ששוררת בדרום סוריה, מצליחים האירנים להשיג אחיזה מול ישראל.
לחבריי הדרוזים בארץ, ברצוני להזכיר שמי שעיניו בראשו ער לכך שחיזבאללה, והאירנים מאחוריו, פשוט קונים עכשיו פעילים ולבבות במחוז סווידא, אחרי שהכפרים הדרוזים בגזרת החרמון כמו חדר וחאן ארנבה הפכו למעשה לאזורי השפעה של נסראללה.
המכות שמנחיתה ישראל – וטוב שכך! – כמובן מאטות את קצב ההתבססות של האירנים ושלוחיהם אבל אסור לנו לשכוח שאין ישראל מצליחה לעצור לחלוטין, קל וחומר להסיג לאחור את ההתפתחות הזאת. הוא הדין בפרויקט דיוק הטילים: האירנים ושותפיהם סובלים מאוד ולפעמים נראים כאחוזי תסכול מן היכולות של ישראל אבל הם אינם דורכים במקום - ועקב בצד אגודל, הם ממשיכים להתקדם.
יש רק מסקנה אפשרית אחת: ישראל חייבת לשקול מעורבות פעילה בהתגוששות המתנהלת בדרום סוריה בין עשרות מיליציות של מורדים לשעבר ומורדים לעתיד, בתוך ההתחרות בין האירנים לבין הרוסים, בצל ההסתייגות של אסד ממה שקורה לצבאו. את ההתבססות של האירנים בדרום סוריה צריך לנסות לעצור לא רק בעזרת חיל האוויר אלא בנוסף לכך, בעזרת רכישת השפעה על הגורמים המקומיים שברובם מתנגדים למהלכים שמבצע חיזבאללה בסתר.
רוב התושבים של דרום סוריה, לרבות החבורות המזוינות שהצמיחו בעשור האחרון, אינם ששים ליפול לזרועות הציר השיעי. אבל אין הם מקבלים סיוע משום מקום. בכל מקרה, לא סיוע שעושה הבדל. בעיתונות הערבית מופיעים בימים האחרונים דיווחים כאילו האמירויות הגיעו לסיכום עם ישראל לפעול יחד כדי לחזק את ההתנגדות המקומית לאירנים. אינני יודע, לדאבוני, האם יש אמת בזה. אני מקווה שכן! כמו שאפשר ללמוד מהאירנים – כסף, לא הרבה כסף, מחולל בשטח הזה שינויים גדולים.