הצעירים הערבים רוצים לברוח
ממצאי סקר נרחב ב-17 מדינות ערביות (ללא ערביי ישראל) שהוזמן על-ידי קרן המטבע הבין-לאומית מציירים תמונה חד-משמעית: רוב הצעירים הערבים סביבנו נחושים למצוא דרכים - חוקיות או בלתי-חוקיות - לעזוב את מולדתם. גל אדיר של מהגרים ופליטים - מיליונים רבים! - מבקש להתפרץ החוצה. באירופה שורר פחד מפני ממדי האיום וגם לנו מוטב שיהיה מושג ברור מה עלול לקרות גם בגבולותינו
שימו לב למספרים: 67% מהצעירים בגילאי 24-18 במדינות הסהר הפורה חותרים לצאת לצמיתות. לאמור, כשני שלישים מן הצעירים הפלסטינים, הסורים, העירקים ,הכורדים, הירדנים והלבנונים. במדינות צפון אפריקה שיעור המייחלים לברוח עומד על 47%. במצרים, על כמאה מיליון יושביה, יש 40% שוחרי הגירה בין הצעירים. לפנינו דור מיואש, שאיבד תקווה לחיות בביטחון.
הסיבות העיקריות שמנו הצעירים בפני החוקרים: היעדר סיכוי לתעסוקה, התרסקות הכלכלה תחת עלית פוליטית ספוגת שחיתות, הכישלונות בבלימת הקורונה. רובם משוכנעים שגלי המהומות יילכו ויתרחבו ומלחמות האזרחים יילכו ויחריפו. מה פלא, איפוא, שהם נושאים עיניהם אל מעבר לים?
אגב, רק באיחוד האמירויות נרשם רוב גדול של צעירים שאינם מוכנים לחשוב על עזיבה. החיים שם נוחים מדי ואין קושי למצוא עבודה. בין הצעירים בשאר המדינות כעשירית מוכנים לעבור לאמירויות אם ישיגו היתרים, אלא ששם מעדיפים עובדים זרים שאינם ערבים.
סיפור קטן: בעיצומו של "האביב הערבי", שנים ספורות לפני שנפטר, ישב גדול המזרחנים של הדורות האחרונים פרופ' ברנרד לואיס לארוחת ערב בבית פרטי בירושלים. הוא היה בן 100, צלול, חד ושופע הומור. שאלנו אותו, אחרי שחזה בעבר שורה של התפתחויות מפתיעות באזור, מה יקרה לדעתו בעוד חמש שנים? "אינני יודע מה יהיה בעוד חמש שנים", השיב לואיס וניצוץ של שובבות בעיניו הכחולות. "אבל אני יודע מה יקרה בעוד חמישים שנה". ובכן ברנרד, מה יהיה? שאלנו. "פשוט", נורתה התשובה. "כל ערבי שיוכל לא להיות כאן יקום ויעזוב".
"סקר הצעירים הערבים" מוכיח עד כמה צדק לואיס. מצד אחד אנו רואים כיצד נרקם עוד גל בריחה עצום של נוצרים מארונים מלבנון, מה שיחליש עוד יותר את מעמדם במדינה שנוסדה למענם. צפויה להתחדש הגירה המונית של קופטים ממצרים. הכנסיה האשורית כבר קוראת לבניה בעירק לעזוב. בלוב השותתת דם 87% מחפשים מסלול יציאה וכמוהם מיליונים בסוריה, בתימן ועוד.
ומה אצל שכנינו? אין הפתעות! גם הצעירים הפלסטינים ברובם, 58%, מנסים בפועל או שוקלים להגר מהשטחים. 44% מהם בטוחים שצפויים עוד סיבובים של מהומות והתנגשויות ואין להם חשק לחכות. היינו: אילו נפתחו השערים ונמצאו מדינות שמוכנות לקלוט, או אז הייתה נהירה גדולה אל פתחי היציאה. הסיכוי ,כמובן, נמוך מאוד.
עורך הסקר סוניל ג'והן מעיר בסיום: עם 30% בממוצע של אבטלת צעירים, המגמות האלה יתחזקו במורד הדרך.