"לראות אחד את השני - למרות ובגלל ההבדלים": רועי ברקן בעקבות מות אביו
בשבוע בו השחקן, המפיק, הבמאי והתסריטאי יהודה בארקן ז"ל נפטר מקורונה, בנו רועי ברקן מספר על אביו, שראה את כולם כשווי ערך • "אבא שלי היה מציע לעצור. לא משנה מה קורה לך בחיים, תמיד יהיה לך מה לתת, לכל אחד אתה יכול לתרום"
לב, לא מספיק שרק יפעם. לב צריך גם את הנשמה. לאבא שלי הייתה את הנשמה הזו, שידעה לתת בלי לעשות חשבון. עיניים, לא מספיק שרק יראו. עיניים צריכות לדעת גם על מה להסתכל. לאבא שלי הייתה היכולת לראות את מה שאחרים לא ראו, או לא רצו לראות. ידיים, לא מספיק שידעו לקחת ולתת, צריך לדעת גם למי, ולמה.
אבא שלי האמין שתמיד יהיו אנשים שיהיה להם פחות ממך. הוא האמין שלא משנה מה קורה לך בחיים, תמיד יהיה לך מה לתת. לא תמיד תדע מה, אבל אם תהיה קשוב לאנשים סביבך, תראה אותם, תסתכל להם בעיניים, תשמע אותם, תרגיש את ליבם פועם, תדע גם מה לתת ואיך לעזור.
אצל אבא שלי לא היה מישהו "יותר" ממך או "פחות" ממך. כולם היו שווי ערך. שווי ערך ברגשות שלהם. הפחדים והחששות, התקוות והאכזבות. לכל אחד כזה אתה יכול לתרום. לא בהכרח בכסף, אבל גם. יש עוד דרכים.
בתקופה סוערת זו, שבה כולנו חיים בחוסר וודאות, וכל אחד ואחת מאיתנו חווים קושי כזה או אחר, אובדנים כאלה ואחרים, אבא שלי היה מציע לעצור, ולראות אחד את השני למרות ההבדלים ובגלל ההבדלים והשוני. השוני בתרבות, בדעות, ביכולות. להקשיב ולמצוא את הערך השווה הזה שקיים בין כולנו, ואז להעניק מעצמנו. מה להעניק? ימשיך כבודו.