שלוש נקודות יחדדו את התמונה: ראשית, לאירן אין כסף למסע רכש מסיבי שיאפשר מודרניזציה של הצבא המיושן (מאד!) שלה. שנית, האירופים לא ימכרו לאירן מערכות נשק בגלל החשש מהסנקציות האמריקניות שעודן בתוקף. ושלישית, לקרמלין ולבייג'ינג אין שום חשק לקלקל את היחסים עם מדינות המפרץ.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בנוסף חשוב לזכור, שהפיקוד של "משמרות המהפכה" וה"ארטש" (הצבא הסדיר והמקופח) אינם מתכוונים לשנות את האסטרטגיה שלהם: טילים, טילים ועוד טילים, מל"טים תוקפים וטילי שיוט ולהקות ענק של "צרעות"- סירות קטנות המסתערות בהמוניהן על כלי שיט גדולים. אין הם צופים מלחמה יבשתית עם המדינות השכנות וגם לא פלישה. שעל כן אין בדעתם, למיטב ההערכות, לגשת להקמת חיל אוויר מתקדם בהוצאות עתק. אין להם סיכוי להשתוות למטוסים שבידי ישראל, האמירויות וסעודיה. לכל היותר ישדרגו כמה טייסות לג'יי. אף.17 הסיני הזול או ל-"סוחוי-30" הרוסי. גם צי טנקים גדול אינו על הפרק. רק אולי שדרוג כמה חטיבות לטי-90 הרוסי.
הערה חיונית: התקציב הצבאי של איראן הוא כמחצית מזה של ישראל ופחות מחמישית מזה של סעודיה. גם עם תיאבון בריא יחסרו להם המזומנים, ופוטין - להבדיל מהסינים - אינו חובב מתן אשראי.
מה כן ברשימת הקניות שלהם? בעיקר השבחה נקודתית של תחומי התורפה שלהם: סוללות חוף של טילי "יאחונט" כמו שירה חיזבאללה ב-2006 מול אניות עוינות במפרץ הפרסי, במצרי הורמוז ובמפרץ עומאן. עוד ברשימה: מערכות הגנה אווירית אס-400 כדי לפרוס מטריה צפופה של טילים נגד מטוסים סביב מתקני הגרעין. הם חייבים גם לשפר את מערכות המכ"ם שלהם, את מערכות הפיקוד והשליטה, את אמצעי לוחמת הסייבר. אולי יחפשו עוד חידושי טילים בצפון קוריאה וסוגים מיוחדים של דאונים סיניים.
כל זה ייקח זמן וידרוש מיקוח ממושך. אפשר להניח שההחלטות יצטרכו להתקבל כשהנשיא החדש של אירן (גנרל חוסין דהקאן?) כבר יהיה במשא ומתן על הקלות בסנקציות נגד שינויים בהסכם הגרעין. האירנים זקוקים לזה. גם טראמפ וגם ביידן רוצים בזה.