N12
פרסומת

היא שוטרת במשטרה, הוא גמלאי בצה"ל. זו לא תמונה שתיזכר

הקריאה של אמיר השכל לשוטרת בת העדה האתיופית נתפסה כאדנותית וכגזענית, אבל אפשר להבין אותה כפורקן של תסכול בסיטואציה ייחודית • באף מקום בעולם לא תראו קצינים בכירים בדימוס מפגינים נגד ממשלה, זו תופעה שמתרחשת רק כאן • ולמרות זאת, אין באירוע סמליות שתאפשר לו להיצרב בתודעה של תומכי או מתנגדי המחאה

ערד ניר
פורסם:
אמיר השכל בעימות עם לוחמי מג"ב
אמיר השכל בעימות עם לוחמי מג"ב | צילום: אתיופיה הקטנה, פייסבוק. צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
הקישור הועתק

נערה לבושה בשמלה אדומה, ניצבת בעוז מול שוטרים טורקים שמרססים לעברה גז פלפל צורב בכיכר תקסים בלב איסטנבול, כבשה את העולם ביולי 2013. ג‘יידה סונגור שמה, והיא הפכה לסמל של מהומות גזי. המחאה שבה טורקיה החילונית, על כל פלגיה, ביקשה לעצור את ההשתלטות האיסלמיסטית המגלומנית של רג‘פ טאיפ ארדואן על מוסדות הרפובליקה. הנערה עם השמלה האדומה כבשה את הכותרות בעולם. טורקיה סערה דווקא מהפציעה האנושה של ברקין אלבן, נער בן 14, שנפגע בראשו מרימון גז ומת חודשים ספורים אחרי שהמחאה שבקה חיים. המחאה ההמונית האחרונה נגד שילטונו של רג‘פ טאיפ ארדואן שבקה חיים אחרי שיותר מ-20 מפגינים נהרגו ואלפים נפצעו. מאז השתלט ארדואן על כל מוסדות השילטון ברפובליקה שהפכה לדיקטטורה עם בחירות.

לצילומים של שוטרים בני העדה האתיופית מפנים את אמיר השכל, מראשי המחאה נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, במהלך הפגנה, אין פוטנציאל להפוך לסמל. לא לתומכי המחאה ולא למתנגדיה. עם זאת, יש מי שמנסה להשתמש בדבריו של השכל נגד השוטרים שביצעו את שהוטל עליהם כדי לקעקע את הלגיטימציה של המוחים או אולי אפילו חמור מזה, לשסות עוד את החלקים שמרכיבים את הפסיפס המרהיב של החברה בישראל.

"הבאתי את ההורים שלך לארץ", הטיח השכל בשוטרת בת העדה האתיופית כשזו ניסתה להרחיק אותו. הדברים נתפסו כאדנותיים וכגזעניים וגררו גינויים מן הקצה אל הקצה. השכל היה טייס בחיל האוויר, ומהדברים שהטיח בשוטרים ניתן להבין שבין המשימות שהוטלו עליו, השתתף גם באחד ממבצעי ההטסה של יהודי אתיופיה לישראל.

ערד ניר
ערד ניר | צילום: החדשות12

הטייס מצבא ההגנה לישראל, שהתקדם בסולם הדרגות עומד ברחוב, כמפגין, מול שוטרים במשטרת ישראל ובתסכולו מציין את חלקו בכך ששניהם נמצאים זה מול זה בסיטואציה הזו. סיקרתי לא מעט הפגנות אלימות ברחבי העולם. גם מקרוב. נדמה לי שזו סיטואציה ייחודית למדינת ישראל. מפקדי צבא טורקיה בדימוס לא מפגינים ברחובות.

פרסומת

בעבר היה הצבא שולח משוריינים וטנקים כדי לכפות את דעתו על הפוליטיקאים. בישראל המפקד מן העבר הוא השר של היום, והפקוד יושב ראש ועדה שבה המפקד הכל יכול מן העבר הוא חבר מן המניין. אצלנו אין מעמדות. למרות כל הניסיונות לטעון אחרת, כולנו מתחככים זה בזה שוב ושוב. בצבא, בלימודים, בבתי החולים, בהפגנות. תמיד מוצאים מישהו שהכיר מישהו שלידו אכלנו פעם פלאפל או אפילו ישבנו יחד במטוס. הדרכים אצלנו נפגשות ונפרדות.

סבי אהב להצביע על אנשים שהגיעו "מהעיר שלו", או "באו יחד באונייה", ואבי על אלה ש"היו איתו בצבא". אמיר השכל המפגין הטיח בשוטרת שדרשה ממנו לזוז "הבאתי את ההורים שלך לארץ". היא שוטרת בעלת זכויות בשירות פעיל במשטרת ישראל, הוא גמלאי בעל זכויות בצבא הגנה לישראל. זו לא תמונה מכוננת, זה לא טקסט שייזכר. בטורקיה זה לא יכול לקרות.