החלטתו של חמד מלך בחריין – בניגוד למה שאמר בשבוע שעבר – לרוץ לנורמליזציה עם ישראל, מלמדת דווקא על התפתחות אחרת. ככל שהיא חשובה לכשעצמה, המשמעות העיקרית של ההחלטה היא שממשל טראמפ הצליח לחלץ מסעודיה אור ירוק למדינת האי הקטנה, שתלויה לחלוטין בריאד. מול האיתות הסעודי רב המשמעות הזה כבר מופיע איתות אירני: אזהרה ששלטונות המהפכה האיסלאמית יעודדו את הרוב השיעי, של שני מיליון תושבי בחריין, למחות על המהלך ואולי גם ליזום פיגועים כפי שהיה לא אחת בעבר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מלך בחריין כבר שרוי יותר מ-3 שנים בהכנות לעשות שלום עם ישראל. המגעים החשאיים למחצה עם ישראל נמשכו כל התקופה הזו, אבל דווקא האיתותים הפומביים שהגיעו מצד מנאמה נשאו אופי מעניין.
תפקיד מרכזי מילאו הרבנים מרווין האייר ואייב קופר, ראשי מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס, שגם בונים בשנים האחרונות מוזיאון סובלנות גדול בלב ירושלים. בפברואר 2017 הוזמנו השניים לארמונו של המלך חמד. האייר אחז בידו של המלך, שלא על פי הפרוטוקול – ובירך אותו בעברית. לאחר הפגישה אמר המלך ליועציו כי זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו בא לברך אותו ולא לבקש ממנו משהו. באותה פגישה התברר שגם הרב וגם המלך הם חסידים גדולים של פרנק סינטרה. המלך הבהיר שהוא אכן יפעל מול ישראל, כמו בשיר של סינטרה "בדרכי שלי".
מיד לאחר מכן, פרסם המלך את "הצהרת בחריין על סובלנות דתית" ושלח את בנו, יורש העצר שייח' נאסר, להקריא את ההצהרה לפני 400 בני כל הדתות בלוס אנג'לס. ההמשך התבטא בהקמת בית כנסת קטן בבירה לכ-40 היהודים שעדיין חיים באי ואשר בדרך כלל העדיפו להתפלל בבתיהם. השיא היה ביום שלאחר הכרזת טראמפ על העברת השגרירות לירושלים: משלחת של 24 אנשי דת ודמויות מעולם התרבות של בחריין הגיעו, בעידודו של המלך, בפעם הראשונה לביקור גלוי בישראל. הם ספגו קללות כשעלו למסגד אל-אקצה וסיימו את ביקורם בהדלקת נרות חנוכה לרגלי חומת העיר העתיקה.
השלטונות בבחריין היו מוכנים ומוזמנים לעשות את הצעד האחרון, אלא שנאלצו להמתין לאישורם של הסעודים – שארצם מקושרת אל בחריין בגשר רחב. מרגע שהאישור הזה ניתן, הציגו הבחריינים לג'ארד קושנר ואנשיו דרישות לא מופרזות לגבי ערובות אמריקניות לביטחונם וסיוע כלכלי. ככל הידוע, לא עלו מצדם בשום שלב תביעות כלשהן בנושא הפלסטיני. מי שיעיין במאמרי הדעה בעיתון הגדול של בחריין, "אחבאר אל-חליג'" יגלה עד מהרה גישה שלילית ואפילו מעליבה כלפי המנהיגות הנוכחית ברמאללה.
נצטרך עכשיו לעקוב בשבע עיניים כיצד יגיבו האירנים והאם יסתפקו בגינויים וגידופים, או ינקטו צעדים אחרים. נזכיר שבמשך שנים רבות תבעה אירן ריבונות על בחריין. המלך חמד גם חושש לגבי תגובתה של קטר, שכנתה הקרובה של בחריין שסכסוך היסטורי קיים ביניהן. הקטרים כבר תוקפים את בחריין עם כל מכונת התעמולה הרעשנית שלהם, אבל הם עלולים לעשות גם מעבר לזה. זאת בעזרת תנועת האחים המוסלמים, שנמצאת בשנים האחרונות תחת חסות משותפת קטרית-טורקית.
אחרי הטקס בבית הלבן ביום שלישי, תעמוד מחדש על הפרק שאלת הכיוון שאליו יתקדם מלך סעודיה. נזכיר, לפני שלוש שנים הפכה סעודיה בעצם לצד שלישי, חרישי, בחוזה השלום בין ישראל למצרים. עם החזרת הריבונות עם האיים טיראן וסנפיר ממצרים לסעודיה, כבר התחייבו הסעודים בכתב לכבד את כל סעיפי חוזה השלום הנוגעים לשיט החופשי במיצרי טיראן, בואכה אילת.