החוקרת מג'ד יעקוב כותבת על המחנה, שהיה סמל התקווה והנחישות לחזור הביתה, והפך כעת לחלום רחוק. ייעלמו השכונות שנשאו את שמות הכפרים האבודים בארץ-ישראל ואת שמות מפקדי הארגונים הפלסטיניים החמושים. התושבים שגרו בו יישארו ברובם חסרי בית ויידחפו מהפזורה לגלות: עשרות אלפים מהם כבר נדדו לאירופה. לא ייוותר זכר למפקדות "צבא השחרור הפלסטיני" וכל האנדרטות לחללי הלחימה בישראל יירמסו תחת שרשראות הדחפורים. מאז 1957 גרו בירמוק דרך קבע יותר מרבע מיליון פלסטינים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הסיבה לטרגדיה החדשה שפוקדת את הפלסטינים היא שבהיותם מוסלמים סונים הם תמכו בהמוניהם בהתקוממות נגד אסד. מחנה ירמוק עבר לשליטת דאעש וארגוני מורדים אחרים. זה יצר איום ממשי על לב דמשק והוביל לשנים של קרבות כבדים והפגזות ללא הבחנה, כמו גם למצור שארך ארבע שנים. תחילה אירע הטבח הנורא במסגד עבד-אל-קאדר אל-חוסייני. בהמשך בוצעה הפצצה מן האוויר של בית הספר "פלוג'ה" עם כ-200 הרוגים ופצועים. מטוסים רוסיים ביצעו הרס שיטתי של המחנה באביב 2018. אסד אינו רוצה באוכלוסייה הזאת שם, די לו בפלסטינים בסביבתו הקרובה.
הסיכון גדול מדי. צו מס' 105 מטעם העירייה פורסם ובו תכנית להריסה ובניה מחדש של המחנה במתכונת שונה לגמרי. במקום לחתור לשיקומו במתכונתו הקודמת, התושבים הפלסטינים שברחו תחת האש נדרשים להציג מסמכי "רישיון תושבות" ובעלות על מבנים, בעוד השלטונות יודעים שאין בידיהם רישומי טאבו וכדומה. בימים אלה הם מציפים באלפי הסתייגויות והתנגדויות את ועדות התכנון, שבראשן עומד מושל המחוז עאדל אל-עולבי. מובטח שהם לא יצליחו לשנות את הגזירה. צפויה, איפוא, דה-פלסטיניזציה של מרחב דמשק, עקירה של מאות אלפים. חד, חלק וברוטלי.
את הוועד המנהל הפלסטיני של המחנה, שבו יותר משני מיליון מטרים רבועים ונוהל באורח אוטונומי-למחצה, כבר פיזרו ומינו במקומו פקידים סורים. צעד זה מסמל את מחיקת הזהות הפלסטינית של המקום וסיפוחו לנחלתו של אסד. מספר הפלסטינים שימשיכו לשבת שם התמעט לכדי 6,000 בלבד. גם אונר"א תסתלק מהפעילות שקיימה שם, מעבר לכך שמחנה ירמוק מעולם לא הוכר בתקנותיה כמחנה פליטים מן המניין.
טענת הפלסטינים היא ש-80% מן הבתים ניתנים לשיקום. הממשלה גורסת שהכרחי לגשת ל"פינוי בינוי". פירוש הדבר, למשל, שהמבנים הרבים שבידי מפקדות חמאס, חיזבאללה, החזית העממית ומיליציית "אל-קודס" - פשוט ייעלמו. כל סיסמאות השלטון בסוריה, על "מחויבותו" לפלסטינים ולקדושת מאבקם, יישארו כמובן בתוקף. בירמוק לומדים עתה הפלסטינים על בשרם מה ערכן.
מתאם ארגון "מערך העתיד הפלסטיני בסוריה", איימן אבו-האשם, אמר כי זהו נישול וגירוש שמשמעם טיהור אתני. לדבריו, האירנים קונים אדמות רבות במחנה באמצעות סוכני נדל"ן, במסגרת תכניתם להפוך את כל החגורה הדרומית של דמשק למעוז שיעי נוסח ה"דאחייה" בביירות. לאמור: גם לאירנים אין קושי להציג עצמם כאבירי המאבק הפלסטיני - ובו בזמן להכחיד את "בירת הפזורה" שלהם.