18 חודשים של מבוי סתום פוליטי עומדים להסתיים. אמש (שני) נחתם בבית ראש הממשלה בירושלים מסמך בן 14 עמודים שלכאורה מסיים את המשבר הפוליטי הארוך בתולדות המדינה. מדובר במסמך דל בהשראה וקשה מאוד לעיכול שמשקף בעיקר תהומות של חוסר אמון בין השותפים החתומים עליו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

באופן חסר תקדים, לראשונה בהיסטוריה הפוליטית שלנו, זכינו בהסכם קואליציוני שהוא חף כמעט לחלוטין מכל עיסוק בנושאים של מהות. הוא נמנע מלשרטט חזון וקווי יסוד למדינה ולחברה וממוקד, כמעט כל כולו, בהקצאת עמדות הכוח השלטוניות, בעיגון זכויות וטו הדדיות על השימוש בכוח, ובעיוות כללי המשחק החוקתיים כדי לספק צרכים פוליטיים ומשפטיים רגעיים.

רוב הציבור בישראל ציפה שתקום ממשלה על מנת לסיים את הקיפאון הפוליטי, בייחוד על רקע משבר הקורונה. זו כנראה הבשורה המשמעותית ביותר הגלומה בממשלה המסתמנת, בהנחה שאכן תושבע ותזכה לאמון הכנסת. צפויה לקום ממשלה שתתבסס על רוב פרלמנטרי מוצק, ויעמדו לרשותה כל הכלים הנדרשים על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי האדיר ולחלץ את המשק מהשפל. המשבר הכלכלי יוצר גם הזדמנות ליזום וליישם רפורמות מבניות וכלכליות נדרשות, ונקווה שהממשלה החדשה תצליח להפוך את המשבר להזדמנות, ותחזיר את התקווה למאות אלפי ישראלים שאיבדו את מקור פרנסתם.

בנימין נתניהו
ראש הממשלה נתניהו | צילום: החדשות 12

לצד התקווה לשיפור אמיתי בתחום הכלכלי, הציפיות מהממשלה החדשה בתחום הדמוקרטי והאזרחי הרבה יותר צנועות ומוגבלות. בהנחה שהממשלה הזאת תשלים את כהונתה, בעוד 3 שנים, ישראל לא צפויה להיות יותר דמוקרטית או ליברלית, אבל המתקפות וההשתלחויות הבוטות על מוסדות וערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק תיבלמנה.

ההסכם הקואליציוני מייצר מציאות של מעין "הודנה", הפסקת אש, בתחום הדמוקרטי. מבחינתו, בני גנץ בחר לשלם מחיר כבד על נצירת האש על מוסדות הדמוקרטיה. הוא אפשר את פירוק החלופה השלטונית היחידה שהצליחה לקום מאז שנת 2009, ופרם את התפרים של גוש המרכז-שמאל שהתרסק לרסיסים. ניכר שעם זאת, מר גנץ היה נחוש למנוע תרחיש של בחירות רביעיות, שלתפיסתו היה גורם לנזק כלכלי אדיר, והיה עלול להביא להקמתה של ממשלת ימין-חרדים צרה שהייתה זוכה לרוב פרלמנטרי מוחלט, ועושה בו שימוש לקידום שורת יוזמות אנטי ממלכתיות לריסוק מערכת המשפט ומוסדות שלטון החוק.

מה ערכה של "החבילה הדמוקרטית" שלשם השגתה נכנסת כחול לבן לממשלה? להלן ההישגים הדמוקרטיים העיקריים מתוך ההסכם:

האחד: כמו כחלון ב-2015, כחול לבן עיגנה בהסכם סעיף וטו על קידום חקיקה, שמשמעותו סוף לשיטפון החקיקה הפופוליסטית והאנטי-דמוקרטית שאפיינה את סדר היום של הממשלה הקודמת. זה הישג חשוב שעשוי להביא לרגיעה גם בחיי היום-יום בכנסת. הקשב של חברי הכנסת יוכל להתפנות לחוקים שניתן לייצר עבורם הסכמות רחבות, במקום לקידום חוקים שתכליתם העיקרית היא איתור ונטרול אויבים מדומיינים מבית.

השני: כחול לבן התעקשה למנות שר משפטים מטעמה, ובתום תקופת "החירום", הוא שומר על סמכותו להוביל את הליכי המינויים של בכירי מערכת אכיפת החוק, כמו פרקליט המדינה והמשנים ליועמ"ש. בהנחה שסמכות זו לא תישחק, הרי שכך תיווצר הפרדה חיונית בין רה"מ, שהוא גם נאשם בפלילים ולכן מצוי בניגוד עניינים חריף, ובין הגורם שימנה את צמרת מערכת אכיפת החוק.

השלישי: אין לרה"מ, שהוא כאמור גם נאשם בפלילים, שליטה על הוועדה למינוי שופטים. הרביעי, לאחר קדנציה בה שרי תקשורת ותרבות שמו להם למטרה להיאבק באמצעי התקשורת ובמוסדות התרבות, ניתן לצפות לרגיעה בתחום זה. זה חשוב בייחוד על רקע המשבר הכלכלי של תעשיית המדיה והתרבות. תקשורת חזקה ועצמאית היא אבן בניין חיונית לדמוקרטיה בישראל, וטוב שימונה שר שיפעל לחיזוק התקשורת במקום לפגוע בה. ודאי שזה נכון אם ישתנה היחס הממשלתי למוסדות התרבות. 

"מדובר בהקמה של הממשלה המנופחת והבזבזנית בתולדות המדינה"

לצד ההישגים הכלולים בחבילה הדמוקרטית ששוריינה על ידי כחול לבן, אי אפשר להתעלם מהקשיים שהיא מעוררת. הראשון, הסכמה להחלשה שיטתית של האופוזיציה. החלשה זו באה לידי ביטוי בוויתור על הנוהג בן עשרות השנים על פיו נציג האופוזיציה ממונה כחבר בוועדה לבחירת השופטים. ישנה סבירות לא קטנה ששינוי הנוהג הזה, באופן שאיננו מעוגן בחקיקה, ייפסל בבג"ץ.  בנוסף, על פי הנוהג שהתקיים לאורך שנים בכנסת, ועדת הכלכלה תמיד נמסרה לאופוזיציה. גם נוהג זה הופר הפעם. על מנת למתן את הפגיעה הזאת, על בני גנץ להקצות לאופוזיציה תפקיד של ראשות ועדה משמעותית בכנסת על חשבון המכסה של סיעת כחול לבן.

בני גנץ
בני גנץ, יו"ר כחול לבן | צילום: Tomer NeubergFlash90

השני, קביעת "תקופת חירום" באורך חצי שנה, שבה לא מקודמת כל חקיקה למעט נושאים הקשורים לקורונה, ולא מתבצעים מינויים הדורשים אישור ממשלה. מדובר בניצול ציני ובלתי ענייני של משבר הקורונה על מנת להחליש את הכנסת ולהימנע מביצוע מינויים חיוניים, כמו מינוי של פרקליט מדינה חדש. אין שום סיבה עניינית להשבית בפועל את הפרלמנט ולדחות את מינויו של פרקליט מדינה חדש. חשוב ש"תקופת החירום" המיותרת תהיה קצרה ככל הניתן ובכל מקרה, אין לאפשר את הארכתה מעבר לחצי השנה הראשונה.

השלישי, הקמת הממשלה תלווה בחקיקה של שורת שינויים בחוקי יסוד, המהווים פרקים בחוקה הישראלית, וזאת על מנת לאפשר לנאשם בפלילים לכהן בתפקיד ממלא מקום רה"מ וכדי להתגבר על בעיות חוסר האמון בין הצדדים. זה פסול משום שאין משנים חוקה מתי שמתחשק, כאילו שמדובר בהחלפת גרביים. החקיקה הזאת פוגעת במאבק בשחיתות השלטונית, וגורמת נזק ליציבות המשטרית בישראל. אמנם אין לזה אח ורע בדמוקרטיות אחרות, אבל אצלנו ניכר שהתקבעה ההנחה המופרכת, לפיה אם יש לך רוב פרלמנטרי - הכול מותר ואפשרי.

הרביעי, חקיקת חוק "נורווגי מדלג" והקמתה של הממשלה המנופחת והבזבזנית בתולדות המדינה. אשר לחוק הנורווגי, הצדדים מבקשים לנסח אותו כך שיתאפשר להם לבחור בפינצטה את החברים הנכנסים, ולדלג מעל אלה שרצו איתם ברשימה אחת, אך כיום, לאור הנסיבות הפוליטיות, נמצאים ברשימה אחרת. זו פגיעה קשה באזרחים, שבחרו ברשימה מסוימת על מנת להכניס את נציגיה - וכעת יראו נציגים אחרים נכנסים בזכות קולותיהם. על חוסר ההיגיון שבהקמת ממשלת חירום למאבק בשפל הכלכלי תוך שמסתמכים על הרכב ממשלה מנופח ומנקר עיניים כבר נכתב הרבה.

לסיכום, "החבילה הדמוקרטית" כוללת הישגים אמיתיים לצד הסכמה ליוזמות שהן לא פחות מרגעי שפל לדמוקרטיה. בתחום הדת והמדינה, הסטטוס קוו צפוי להימשך עם דומיננטיות חזקה של המפלגות החרדיות. זה בא לידי ביטוי בהסכמה לעגן את יעדי הגיוס לחרדים בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה. מדובר בריכוך משמעותי של החוק שגובש על ידי מערכת הביטחון, שממילא כלל פשרות נרחבות בתחום גיוס החרדים. קביעת היעדים בחקיקה התבססה גם על דרישות בג"ץ ולכן לא מן הנמנע שהחוק המרוכך שמתכוונים לחוקק ייפסל שוב בבג"ץ.

החתימה על ההסכם
החתימה על ההסכם, אתמול

לאחר היריון ממושך של 18 חודשים, עומדת לקום ממשלה חדשה בישראל. בהנחה שתשרוד את תהליך הלידה בשבועות הקרובים, נאחל לה שתפתיע לטובה ותשרת את כולנו. שתתמודד בהצלחה עם השפל הכלכלי. שתבלום את השחיקה בדמוקרטיה ואת שיח השנאה. שזכויות הווטו ההדדיות לא יגרמו לשיתוק לאומי, אלא ליצירת הסכמות שיאפשרו להוביל שורת מהלכים ורפורמות נדרשות. בכלכלה. בחברה. בשיטת הבחירות. בחיזוק השירות הציבורי. ערב יום העצמאות ה-72, נאחל לכולנו ממשלה שתחבר את חלקי החברה ותביא להישגים על ידי חיזוק האמון וההסכמות בינינו.