למורה של רני יש עיניים בורקות ולב שהוא אוקיינוס. היא מקבלת אותה ומאמצת אותה קרוב קרוב ללב גם כשרני היא ילדה מורכבת. ילדת ADHD פלוס. בטוחה שיש עוד רבים כמוה, הקלישאה מכנה אותם "מורים לחיים".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אבל אותם מורים הם גם עם חבוט. מתוסכל. שנים שהם שק חבטות. למה? כי המשכורות נמוכות, כי הדרישות גבוהות (זמינות טלפונית ובדיקת בחנים אל תוך הלילה), כי הורים מזלזלים בתפקיד שלהם ובעיקר כי אין להם אמא ואבא אלא שרי חינוך מתחלפים שמנחיתים הנחיות בקצב מטורף.
קחו למשל את החודש האחרון - ביקשו שיתחילו ללמד מרחוק. באפס זמן למדו מערכות טכנולוגיות, ניסו להבין מה כל זה אומר ותוך כדי גם להיות הורים בעצמם. אחר כך במשרד האוצר אמרו שזה לא מספיק אפקטיבי והלמידה בוטלה, בהמשך ראש הממשלה הנחה שתחזור. השבוע הונחו שוב ללכת על זה בכל הכוח ומיד אחר כך צמצמו את הלמידה ב-50 אחוזים. ככה זה תמיד.
אותי חינכו בבית ובתנועת הנוער שכשהמדינה קוראת לדגל - צריך להתייצב. כן, להתנדב. התנדבות זו לא מילה גסה. גם אם יאמרו לי עכשיו לעבוד חודש על חשבון ימי החופשה שלי כי כך צריך - אתייצב. בטוחה שכך גם מרבית המורים. אף אחד לא הולך להוראה בשביל כסף. הבעיה היא שקשה לבקש ממי שמרגיש מנוצל לתת מעצמו עוד.
לדעתי צריך להאריך את ימי הלימוד ביולי. לא כי אנחנו צריכים בייביסיטר, כי הילדים חייבים ללמוד והמשק צריך להחלים. שכרם של עובדי המדינה נפגע ב-30 אחוזים. שכר המורים לא נפגע כלל ובצדק. עכשיו צריך להתאחד - מורים והורים, גננות וראשי ארגונים - ולהתחיל מחדש.
זה הזמן לדרוש יחד מהאוצר שיעלה משכורות וללחוץ יחד שיהיה כאן שר חינוך - כזה שישמור על החינוך ולא רק על המשרד. צריך ללמוד לפרגן אחד לשני וגם להציב גבולות. זה או זה, או שהמערכת פשוט תקרוס - הורים לא ישלחו ילדים למערכת, מורים טובים יעזבו ומנהלים יאבדו את התשוקה למקצוע. יש כאן הזדמנות במשבר הזה.