תפסיקו לאיים עלינו. תפסיקו להפחיד אותנו ותפסיקו להטיל את האחריות עלינו. אנחנו לא נתינים שלכם. "אם לא תהיו בסדר תהיו בסגר", נוזפים בנו. ראש הממשלה, שר הבריאות, שמעתי גם את השר שטייניץ נרעש מחוסר המשמעת של האזרחים. השבוע כבר כינס ראש המל"ל מאיר בן שבת ישיבת חירום כדי להגביר את האכיפה והפיקוח. קבינט הקורונה החליט להרים את ההנד-ברייק ולעצור את ההקלות שתוכננו. יש כבר באוויר רמזים על סגירה מחודשת של המשק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הפקחים מסתובבים ברחובות ומחלקים לעסקים הקטנים, שבקושי מרימים את הראש, דוחות של אלפי שקלים. ממש אורבים בפינה כדי לעשות קופה. ועוד לא דיברנו על "חוק הקורונה", שבנוסחו המקורי מבהיר עד כמה נשחקו כאן מושכלות יסוד בכל מה שקשור לזכויות אזרח ולאיזונים בין הרשויות. אז הגיע הזמן להזכיר להם שם למעלה: אנחנו לא נתינים שלכם, ואתם לא שולטים בנו - אלא משרתים אותנו ואינכם יכולים לגלגל עלינו את כל האחריות.
אם כבר אתם עובדים אצלנו ועבורנו - לפחות ככה זה אמור להיות - לפני שאתם מגבירים עלינו את הפיקוח, ומדברים שוב ושוב על התרופפות המשמעת של הציבור (משל היינו ילדים בגן) תסבירו לנו למה אתם לא עושים את החלק שלכם? איפה מערך הבדיקות שהתחייבתם עליהם? למה גם אחרי 3 חודשים יקרים עדיין יש אזרחים שממתינים כמעט שבוע לתשובה? מה גרם לאיש שבא להקים את מערך החקירות האפידמיולוגיות להרים ידיים? מה קורה שם בקרבות האגו במשרד הבריאות?
איך יכול להיות שאותם פקידים בכירים מעניקים הנחות סלב לטדי שגיא ומוותרים לו על בידוד כדי שיוכל לחגוג במסיבה, ובמקביל מטילים גזרות קשות על אוטיסטים שסובלים מבידוד כפוי ונמשך? וזו רק רשימה חלקית של השאלות.
בואו נדבר על חוסר ההיגיון בעיכוב הרכבת מול התמונות החוזרות ונשנות של הדוחק בתור לאוטובוסים הבין-עירוניים. ומה עם הסיוע המובטח שלא מגיע לענפים שעוד סגורים ולא רואים את הסוף? וכפל הקצבאות שהוחזר רק בגלל הלחץ בתקשורת. ועוד ועוד. אבל הכי קל לאיים על האזרחים, לנזוף בהם, להחזיק אותם מפוחדים לנצח. אבל אסור לתת לזה להמשך.
קודם כל תעשו אתם את העבודה שלכם. לשם כך הקמתם ממשלת חירום מנופחת ושמנה. לא דיון על הגברת האכיפה היה צריך להתקיים השבוע. דיון חירום על התפקוד של משרד הבריאות, על היעילות של סגירת המעגל המפורסמת, על השאלה אם לא נכון לקחת סיכון ולפתוח עוד את המשק בגלל המספר הכה נמוך של המונשמים. גם על מערכת החינוך, שמשלמת כעת את מחיר הכיתות הגדולות וההזנחה של שנים. למה לא להכין כעת מתווה הגיוני יותר ללימוד תחת הקורונה שלא יחייב להכניס את כל בית הספר לבידוד בגלל נדבק אחד?
כשיצאנו לדרך, כשהנגיף "עשה עלייה" לישראל אי-שם בסוף פברואר, המטרה המוצהרת הייתה "לשטח את העקומה" ולמנוע קריסה של בתי החולים. בתנאי חוסר הודאות והתבהלה הראשונית המובנת, השיקול הבריאותי קיבל קדמות על פני כל שיקול אחר. אבל כעת, זה כבר לא יכול להיות המצב. עלינו ללמוד לחיות עם הקרונה שלא הולכת להיעלם בקרוב. לא אפס חולים, אלא התנהלות מושכלת לצד נגיף נבזי אבל כנראה לא יחיד ברשימת הסיכונים שאיתם אנחנו חיים בעולם המודרני, בריאותיים או אחרים.
זאת משימה מורכבת, והצרה הגדולה שהצלחתה תלויה בראש ובראשונה בהערכות של הרשויות, במקבלי ההחלטות ובגורמי הביצוע בשירות הציבורי. מבחינת גיבוש אסטרטגיה, דרך הקצאת משאבים ובעיקר ביצוע יעיל. לצערנו זה לא קרה בזמן היקר שקיבלו בסגר על חשבון הפרנסה והעתיד שלנו, וגם כעת מתברר שבמקום לעשות את העבודה שלהם - הם מפנים את האצבע לעברנו. נוזפים, מאיימים, קונסים, מצהירים הצרות ומפחידים. והרי שאם הייתם עושים את העבודה שלכם בזמן - לא היינו נזקקים כבר להטיל מגבלות ששוב יפגעו בכיס שלנו יותר מבשלהם.
אז אנא מכם, אל תחפשו את הפתרון הקל והנוח. אל תפילו את התיק על האזרחים. כבר ככה קשה. ראש ממשלה, ראש הממשלה החליפי, שרים יקרים: הלוא התחייבתם להתעסק בחצי השנה הקרובה רק בקורונה. כל השאר צריך להמתין. תתחילו לעבוד - גייסו את כל המערכות כדי לוודא שהחיים כולם יחזרו למסלול כולל הרכבת, התרבות, ומערכת החינוך. גם עם הנגיף העקשני. אם אתם תעשו את שלכם, ועל הדרך תגלו דוגמה אישית, גם הציבור ייקח את העניין ברצינות ויבצע את החלק שלו. הבריאות היא של כולנו. אבל האחריות לעשייה היא קודם כל שלכם, הגיע הזמן שתתחילו לעשות את העבודה שלכם ברצינות.