כשלי ההיערכות לגל השני: כך הפך חוק האיכון לפתרון הקל של הממשלה
ראש השב"כ התנגד למהלך הזה, אבל אתמול עבר בקריאה ראשונה השינוי שיאפשר לשב"כ לחזור ולאכן טלפונים ניידים • למה בעצם הייתה זקוקה הממשלה לחוק הזה? הרי היה מספיק זמן לממשלת ישראל ולמשרד הבריאות להקים מערך חקירות אפידמיולוגיות • התשובה: זוהי פשוט הדרך הקלה והמהירה ביותר של הממשלה להתמודד עם כשלי ההיערכות ליום שאחרי הסגר
איכון לטלפונים - פשוט כי זה קל ומהיר: החוק שיאפשר לשב"כ לחזור ולאכן טלפונים ניידים כדי לאתר חולי קורונה ומי ששהה בסביבתם עבר אתמול בקריאה ראשונה - חוק שזוכה לביקורת חריפה בציבור ושראש השב"כ התנגד לו. אז מדוע הממשלה בחרה בכל זאת להשתמש בכלי הזה כדי להתמודד עם המשבר הבריאותי החריף?
כשישראל נכנסה לסגר היקר והמחמיר בתולדותיה - הסבירו לנו קברניטי המשבר שצריכים לקנות זמן. ומה לעשות בזמן הזה? לרכוש מכונות הנשמה, לשפר את כמות ומהירות הבדיקות, ולהקים מערך חקירה אפידמיולוגי מהיר ויעיל שיקטע את שרשראות ההדבקה - הכל כדי לאפשר חזרה מהירה לשגרה. וישראל חזרה לשגרה, במצוותו של ראש הממשלה, שאמר "צאו לבלות".
ומה עשתה מדינת ישראל בזמן הזה? מערך החקירות האפידמיולוגיות מונה נכון לרגע זה 27 עובדים בלבד במשרה מלאה בלבד, עם קבוצה נוספת שמסייעת פה ושם - וזה כשאנחנו כבר סופרים היום שוב מאות נדבקים ביום. רק עכשיו מגייסים עוד כ-200 עובדים ורק כדי להתחיל הכשרה. ולכן בעצם - הולכים על איכון. זוהי, למעשה, הדרך הקלה של הממשלה להתמודד עם הכישלון בסעיף הזה: הפתרון המהיר.
ומה עם מכונות ההנשמה? היעד שהוצב היה כ-7000 מכונות, נכון לרגע זה, בידי מערכת הבריאות כ-5,350 מכונות. ובדיקות? יש אמנם יותר בדיקות, אבל בין יומיים לארבעה יעברו עד שתקבלו תשובות.
ומה עם הכסף שהובטח? ראש הממשלה הצהיר על 80 מיליארד שקלים שיוזרמו להחיות את הכלכלה, בינתיים עבר רק חצי מהסכום, כ-40 מיליארד שקלים ובשורה התחתונה - הציבור ציית כשנשלח לסגר ושילם בכיסו על משק בקריסה - ועכשיו משלם גם על הפרטיות שלו. המדינה, מצדה, עדיין גוררת רגליים כמעט בכל הסעיפים.