"החזירו את האנשים לעבודה מיד! עדיף לנו שכמה מהם ימותו מקורונה, על פני פשיטת רגל של המדינה כולה", כך הטיח איש העסקים המצרי חוסיין סאבור לפני ימים אחדים. איל ההון נגיב סאוירס הצטרף גם הוא לקריאה לעצור את שפיכת "הדם הכלכלי" של המדינה. מצד שני, בוויכוח הציבורי המתלהם בין בעלי ההון לעיתונאים במצרים נשמע גם קול של היגיון אחר: אם התחלואה תפגע במיליוני עובדים, הכלכלה תתרסק בין כה וכה - על כן יש לתת עדיפות עליונה למאבק במחלה, אפילו אם המצב הכלכלי יתדרדר בטווח הקצר. הדילמה הזאת, בין צמצום התחלואה להצלת הכלכלה, לא נותנת מנוחה לנשיא א-סיסי, לממשלתו ולצבאו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

נתוני הפתיחה של מצרים בצאתה למלחמה בקורונה אינם נותנים לנשיא א-סיסי ימים של חסד. ניהול לא נכון של המשבר בעת הקרובה – עלול לגרור את מצרים שוב למצב של אי-סדר פנימי ולהתפרצות מחאה. במציאות עגומה שבה בערך שליש מ-100 מיליון המצרים חי מתחת לקו העוני ושליש נוסף מתפרנס בקושי, נהנתה מצרים, בכל זאת, מצמיחה כלכלית מתונה במהלך השנים האחרונות בעקבות יישום רפורמה ועלייה בהכנסות מתיירות.

אלא שמכת קורונה מאיימת לבטל גם את ההישגים המועטים הללו. מלבד הזעזוע בענף התיירות, שכמעט חדל לתפקד, והשבתת נתח גדול משוק העבודה המקומי, סופגת הכלכלה המצרית מכה קשה ביותר עקב אובדן מקורות הכנסה חיצוניים – מיליוני עובדים מצרים שמועסקים במדינות המפרץ ושכרם קוצץ או שפוטרו לאחר התפרצות המגפה.

מצרים בימי הקורונה
ימי קורונה במצרים | צילום: רויטרס

לרשימת הבעיות האלה יש להוסיף את תפקודה הלקוי של מערכת הבריאות המצרית, הסובלת מניוון ממושך. מאז תחילת המשבר, בתי החולים במצרים מתקשים לעמוד בנטל הבדיקות והטיפול בחולי קורונה עקב חוסר היערכות למשבר בסדר גודל כזה והיעדר מיגון מתאים. על הרקע הזה הופיעו בימים האחרונים דיווחים על נטישה או סגירה של מחלקות בהן מוחזקים חולי קורונה וחולים כרוניים אחרים, בעקבות התפרצות המגפה בין כתליהן. איגוד הרופאים המצרי דיווח על יותר מארבעים רופאים שנדבקו בנגיף, שלושה מהם מתו.

המשטר, יש לציין, לא מיהר לתת מענה להתפרצות המשבר. עד אמצע החודש שעבר, דוברי משרד הבריאות המצרי והממשלה העדיפו להכחיש דיווחים בתקשורת הבינלאומית על הידבקות של עשרות תיירים על גדות הנילוס בקורונה, לצד הערכות על אלפי מקרים נוספים שטרם אותרו. התקשורת הרשמית דיווחה על מניין חד ספרתי של חולים, אבל ככל שהמגפה המשיכה להתפשט ברחבי המדינה, גם בקרב תיירים, הנתונים הרשמיים עלו באופן ניכר. נכון לעכשיו, הם עומדים על כאלפיים חולים ויותר ממאה ושישים מתים.

הדילמה של א-סיסי: לוותר על הכלכלה או לוותר על המאבק בנגיף

משהתבררו ממדי המגפה, מפקדי הצבא גויסו לטיפול במשבר. ניתנו הנחיות לשעת חירום ובכלל זה, הוטלו מגבלות על התנועה והעבודה לשם בידוד חברתי - כמו בישראל. אולם, בעוד מצרים מיישרת קו עם צעדי ההתגוננות של יתר מדינות העולם הנלחמות בנגיף, הנטל הכלכלי הכבד של השבתת מוסדות מדינה ומעגלי ייצור אינו נותן מנוחה למיליוני עובדים נטולי ביטוח או זכאות לדמי אבטלה. כתרופה זמנית, הריבית על הלוואות הופחתה והממשלה מציעה לעובדים שאיבדו את הכנסתם בשל מצב החירום מענק חודשי בסך 500 לירות, קצת יותר מ-30$. על חשבון הרזרבות הממשלתיות. זה בוודאי לא יספק פתרון יסודי למצוקותיהם.

מצרים בימי הקורונה
מתחילים להפנים את ההנחיות | צילום: רויטרס

הצבא, ששניים מקציניו הבכירים כבר מצאו את מותם במלחמה בקורונה, מטפל כבר כמה שבועות בחיטוי הרחובות והמוסדות הציבורים וכן מופקד על אספקת מוצרים חיוניים וחלוקת מסכות לאזרחים במקומות ציבוריים. מה שמאיים להכשיל את המאמץ של המשטר להיאבק בקורונה הוא הקושי של הציבור להסתגל למציאות החדשה. בתקשורת המשודרת וברשתות החברתיות הועברה הקריאה "הישארו בבית", אבל בשעות היום - בהן עדיין מותרות הנסיעה בתחבורה והפעילות בשווקים - רחובות קהיר וסביבתה נותרו הומי אדם. אזרחים שהתראיינו לתקשורת אמרו כי הם מוטרדים מבעיות הקיום של משפחותיהם בצל המשבר, יותר מהחשש כי יידבקו בנגיף עצמו.  

דווקא בשל החשש הציבורי מכך שהשלטון לא ייתן מענה מספק למצוקות הכלכליות הצפות כעת, הבהירה הממשלה כי הפעם השלטון תלוי בציבור כדי לצלוח את המשבר. זרועות האכיפה לא ישיגו דבר אם עשרות מיליוני אזרחים לא יקפידו על הנחיות הבידוד הביתי והמיגון בעת יציאה לרחובות. דובר הממשלה אף הזהיר כי בהיעדר הקפדה על ההנחיות החדשות, המצב יצא מכלל שליטה והנזק הכלכלי ילך ויחמיר. כדי לחדד את המסר, הופצו לפני ימים אחדים בתקשורת תמונותיו של א-סיסי גוער בקבלן על כך שלא דאג לאכוף על פועליו לחבוש מסכות בעת העבודה. במילים פשוטות, הסביר לו הנשיא את ההתלבטות הקשה הרובצת על כתפיו: אם ניאלץ להשאיר את העובדים האלה בבית – מניין יבוא הכסף?

ויש עוד תופעה מטרידה אחת: לצד הקושי לרתום את מיליוני המצרים למאבק אפקטיבי במגפה, מצרים מתמודדת מתחילת המשבר עם גל של שמועות ברשתות החברתיות - החל מדיווחים כוזבים על הטלת סגר באזורים מסוימים ועד למידע שגוי לגבי אופן ההתגוננות מפני קורונה. ייתכן כי לחלק מהדיווחים האלה אחראים מתנגדי השלטון (כפי שהוא עצמו טוען), ואולי השמועות מקבלות תהודה דווקא משום שהממשלה הכבידה את ידה ואף נקטה צעדים משפטיים נגד כלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים שדיווחו על התפרצות המגפה בראשיתה.

מצרים בימי הקורונה
פקקי ענק לקראת הסגר, מצרים | צילום: רויטרס

כך או כך, התופעה הזו פוגעת במאמץ של השלטון לרכוש את אמון הציבור, לשמור על הסדר ולהיאבק באנרכיה. אחד הכפרים בדלתא של הנילוס התפרסם השבוע בשל תקרית מכוערת: התושבים סירבו לאפשר את קבורתה של רופאה שמתה מקורונה, שכן ביניהם נפוצה השמועה כי קבורתה בבית הקברות המקומי תסכן גם אותם בהידבקות. כמה מהתושבים אף חסמו את הדרך לבית הקברות בגופם ורק אחרי התערבות של המשטרה וירי גז מדמיע, הם התפנו והרופאה הובאה למנוחות. התקרית המטרידה הזו היא אמנם אירוע שולי וחריג, שהוקע בתקשורת הרשמית וברשתות החברתיות, אך מה יעשה השלטון, אם הרשתות החברתיות ישובו לשמש תשתית לליבוי מחאה נגדו, כל זמן שהמשבר הפנימי מחריף ופתרונות ממשיים למצוקות הכלכליות והחברתיות אינם נראים באופק? על כן, במקביל למלחמה בקורונה, נאלץ א-סיסי לעבוד על תכנית חילוץ ממשית מהמשבר הכלכלי המתהווה, כזו שתיתן למיליוני מצרים ביטחון כלכלי, מוקדם ככל שניתן.

בינתיים, למאמץ לגייס את הציבור להתמודדות עם תקופת השפל, נחלצה השבוע גם הסמכות הדתית העליונה, המופתי של מוסד הדת אל-אזהר, שקרא לכל מי שתכנן לעלות לרגל למכה ותכניתו התבטלה עקב קורונה לתרום את עלויות הנסיעה והביקור במכה למי שנפגעו מהמשבר. "בעת הזו, צדקה היא מצווה נעלה יותר מעלייה לרגל", פסק המופתי. ועם המסר הזה, מציע המשטר לאזרחיו להיעזר האחד בשני במהלך חודש רמדאן העומד בפתח. אם הציבור יציית - ציין השבוע שר ההסברה - אולי נצליח להדביר את המגפה עד חודש יוני.