הקרב על הסיפוח: המחלוקת שבלב המו"מ בין הליכוד וכחול לבן
נתניהו רואה בזה את המורשת שלו ודורש אור ירוק מוחלט אחרת יפוצץ את העסקה. גנץ, מנגד, מבין שלרה"מ יש רוב ימני ולכן חייב לייצר מנגנון השפעה. מדוע זה מסתבך? הליכוד חושב שמספיקה תמיכה אמריקנית אבל בכחול לבן חוששים מביטול הסכם השלום עם ירדן. על חלון ההזדמנויות שמצטמצם, הקו שמתווים פרץ ואשכנזי - וההצעות היצירתיות שהועלו כדי להגיע לחתימה
עוד לילה של מגעים הסתיים וחתימה עדיין אין. הצדדים ממשיכים להתווכח על אותם נושאים, כשהמחלוקת שעומדת בלב המו"מ בין הליכוד לכחול לבן היא החלת הריבונות בבקעת הירדן.
נתניהו רואה בזה את המורשת שלו ולכן דורש אור ירוק מוחלט אחרת יפוצץ את העסק. בכחול לבן מבינים שלנתניהו יש רוב ימני בכנסת ובממשלה, בגלל הנדל, ולכן חייבים לייצר מנגנון השפעה. יש כאלה בכחול לבן שמקווים שיצליחו להשפיע מעצם תפקידם, לדוגמה גנץ כשר ביטחון, אבל אחרים כמו פרץ ואשכנזי חושבים שכחול לבן צריכה לדעת לייצר מראש מנגנון השפעה.
מדוע זה מסתבך? הליכוד חושב שמספיק להסתפק בתמיכה אמריקנית אבל כחול לבן חוששת מסיטואציה שהנשיא טראמפ ינסה להוביל מהלך ממש לקראת סוף הקדנציה שלו שלא יהיה מקובל על מדינות האזור - וכמובן שלא על המפלגה הדמוקרטית בארה"ב.
הליכוד, לעומת זאת, ישמח שחלון הזדמנויות שכזה יפתח ורוצה לנצל אותו עד תום. לכן כחול לבן רוצה להוסיף להסכם שתוכנית הסיפוח תקודם מבלי לפרק את הסכם השלום עם ירדן. הליכוד לא רוצה כמובן.
אחת ההצעות שעלתה היא שיהיה פרק זמן של ארבעה חודשים, או עד תום תקופת הקורונה, שבמהלכו יהיה תיאום בין הצדדים ואחר כך הליכוד יוכל לעשות כרצונו. לא בטוח שזה יספק את כחול לבן שרצתה חצי שנה לטפל רק במשבר הקורונה ורק אז לסכם קווי יסוד.