תכף סיפוח: גנץ כבר הצהיר שמועד הסיפוח שיחול מחר הוא לא "קדוש", אבל נתניהו אמר בעצם דברים דומים רק בנוסח אחר: "מחר יתחיל התהליך". מבחינת היקף הסיפוח, הדברים עוד לא ברורים כלל ויש עליהם מחלוקת בין כחול לבן לליכוד, ומבחינת דעת הקהל הבין לאומית, כמעט כל המדינות מתנגדות - מלבד ארצות הברית. כל מה שאנחנו יודעים על המהלך שאמור לצאת אל הפועל ממש עוד כמה שעות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

האם יהיה סיפוח? עיתונאים ופוליטיקאים אוהבים להתעלם פעמים רבות מהשאלה שנשאלו ולהסיט את התשובה למקום שהם רוצים. ברשותכם, נאמץ את הטקטיקה: השאלה היא לא האם, אלא איזה. אפשר להניח שצעד כלשהו יקרה בקרוב מאוד. נתניהו כבר עלה על עץ מאוד גבוה בהקשר הזה, והבטיח שהוא "הולך על הריבונות בכל הכוח". ספק אם היה מרשה לעצמו, בתקופה פוליטית כזאת, לחזור על הבטחה שכבר ניתנה ולפמפם אותה שוב.

העובדה שהאמריקנים כינסו בנושא הזה דיון קריטי בשבוע שעבר בבית הלבן, וכן נוכחותו בישראל של אבי ברקוביץ', השליח המיוחד למזרח התיכון, מעידה שבכל זאת קורה כאן משהו. לזה נוסיף את ההצהרה של קלי-אן קונווי, היועצת הבכירה של טראמפ, שאמרה בשבוע שעבר לכתבים על מדשאות הבית הלבן כי "הנשיא מתכוון לשאת הצהרה גדולה".

מה היקף הסיפוח? בדיוק על העניין הזה דנים בימים האלה בערוץ הישראלי-אמריקני, ולא פחות מכך, בערוץ הישראלי הפנימי. גנץ ואשכנזי מסרבים לקבל אפשרות של סיפוח בקעת הירדן מתוך חשש לפרימת הסכם השלום עם ירדן. בכירים במערכת הפוליטית סבורים שבמובנים רבים ההתנגדות הזאת מוציאה את הערמונים מהאש עבור נתניהו, שמבין את ההשלכות של סיפוח הבקעה.

הפגנה נגד הסיפוח ביריחו
הפגנה נגד הסיפוח ביריחו | צילום: פלאש 90

כפי שזה נראה כרגע, החלת הריבונות לא תהיה בהיקף של 30 אחוזים מהשטח. זה לא מה שנתניהו הבטיח לבוחריו, ובכל זאת, סביר שנראה כאן סיפוח בהיקף קטן. במוקד האפשרי: גושי ההתיישבות, אולי יישובים באזור ירושלים, ייתכן שגם מרחבי בית אל ושילה - שני אזורים שחשובים לתומכיו האוונגליסטים של טראמפ.

מתי יהיה סיפוח? גנץ אמר אתמול ש-1 ביולי הוא לא תאריך קדוש, במה שנתפס כמו איתות לנתניהו. אבל למעשה, ראש הממשלה אמר את אותו הדבר אתמול בחדר הסגור של סיעת הליכוד בכנסת, כשהצהיר שהתהליך יתחיל החל ב-1 ביולי. כלומר גם מבחינתו מחר זהו רק תאריך היעד להתחלה, ולא לסוף. יש עוד הרבה סוגיות לברר.

עד כמה חשובה הסכמת גנץ ואשכנזי? האמריקנים הבהירו לנתניהו שלמהלך כזה הם דורשים קונצנזוס ישראלי. אבל הסכמה כוללת כזאת על כל המרכיבים בין גנץ לנתניהו לא קיימת. נתניהו אמר אתמול ש"הסיפוח לא תלוי בכחול לבן". זו אמירה בעייתית, ראשית כי היא לא נכונה, שנית כי אם היא נכונה - נתניהו מעלה את רף הציפיות אפילו יותר.

מה עמדת הממשל האמריקני? ההערכה בישראל היא שממשל טראמפ "התקרר" מנושא הסיפוח, ושהאמריקנים מתנגדים לסיפוח נרחב. בצוות תוכנית השלום של טראמפ יש הבדלי גישות: יועצו של הנשיא וחתנו ג'ארד קושנר, שחתום על עסקת המאה, מוטרד מהשלכות אפשריות של הסיפוח על תוכנית השלום כולה.

גנץ עונה לנתניהו
גנץ עונה לנתניהו | צילום: ערוץ כנסת

קושנר, כך אומרים גורמים מדיניים בישראל, חותר ל"גזר" עבור הפלסטינים במחיר של סיפוח קטן ומינורי. מנגד, השגריר האמריקאי בישראל, דיוויד פרידמן, לוחץ על סיפוח רחב יותר ומהווה את הסמן הימני. מי שיכריע בסוף יהיה אחד: הנשיא טראמפ.

מה יהיו השלכות הסיפוח ברמה הבינלאומית? למעט ארה"ב, כמעט כל חלקי העולם מתנגדים לסיפוח השטחים, ורואים בכך הפרה של החוק הבינלאומי. החשש הגדול בישראל הוא מפני תגובה אירופית חריפה, שעלולה להסתיים בסנקציות על מסחר (בעיקר בהיבט הייצוא) וכלכלה. יחד עם זאת, בישראל מנסים להרגיע את הקהילייה הבינלאומית, והעובדה שהסיפוח הוא תחת המסגרת של "עסקת המאה", לכאורה, מאפשרת משחק מדיני רחב יותר, כמובן לצד התמיכה האמריקנית.

להנחת הגורמים המדיניים בישראל, התגובה הבין-לאומית תהיה קשה רטורית, אבל העובדה שהעולם טרוד בענייני הקורונה יוצרת חלון הזדמנויות שלא בטוח יחזור. בסביבת ראש הממשלה מגדילים ואומרים שהבחירות בארה"ב ב-3 בנובמבר מאפשרות חלון הזדמנויות צר מאוד, שספק אם יחזור, ולא משנה מי מהשניים ייבחר לנשיא הבא של אמריקה - טראמפ או ביידן.

שדמות מחולה בבקעת הירדן
שדמות מחולה בבקעת הירדן | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

איך קשור לעניין בית הדין הבינלאומי בהאג? בישראל נערכים לפרסום החלטת השופטים בבית הדין הבינלאומי בהאג, בשאלה האם יש להם את הסמכות לדון בנושא הטענות לפשעי מלחמה בשטחי יהודה ושומרון. במידה ויפסקו שכן, וזה אמור לקרות בימים הקרובים, התובעת הראשית אמורה להתחיל בחקירה. גורמים במשרד החוץ חוששים שהסיפוח יהווה תמריץ להחלטה הזאת, שעלולה לסכן את חיילי צה"ל וקציניו.

מה יהיו השלכות הסיפוח ברמה הביטחונית? ויכוחים רבים בתוך הצמרת הביטחונית של ישראל סביב הסוגיה הזאת. מצד אחד צה"ל - ובמידה רבה השב"כ - שמעלים אופציה ממשית שבה הסיפוח גורר תגובה קשה מעזה, הכוללת ירי רקטות רחב, והיגררות גם להסלמה רבתי ביהודה ושומרון. כאן הועלתה האפשרות לחזרת פיגועי ירי נגד אזרחים וחיילים, וכן פיגועי התאבדות. מנגד, במוסד סבורים שהסיפוח יעבור בשקט, שלפלסטינים אין אינטרס להסלים את הגזרות, וגם אם תהיה תגובה - לא יהיה קשה להכיל אותה.

איפה העולם הערבי? כרגע, למרבה ההפתעה, די מנומנם. הפלסטינים לא הצליחו לעורר מחאה ממשית, לא ברחבי הרשת וגם לא ברחוב הפלסטיני, ואפילו לא להסב את תשומת ליבה של הקהילייה הבינלאומית באופן שיקשה על המהלך דה-פאקטו.

אלפים בהפגנה בתל אביב נגד החלת הריבונות‎
ההפגנה נגד הסיפוח בתל אביב | צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

למצרים וסעודיה יש את האינטרסים שלהן וכרגע דומה שהן בעיקר יושבות על הגדר, כשגם מדינות ערב המתונות מביעות מחאה אבל לא שוברות את הכלים. זה לא אומר שהסיפוח יעבור מבחינתן בשקט, אבל יחסית לעובדה שתאריך היעד מתקרב, הצליל קרוב יותר לדממה מאשר לתרעומת תופים רועשת.

האם חוסר ההסכמות על הסיפוח יכול להוביל לבחירות? ההערכה היא שלא. רק 4% מהציבור מתעניינים בסוגיית הסיפוח, ולא סביר שנתניהו יפרוץ לבחירות על הסוגיה הזאת. יחד עם זאת, הסיפוח מציף את הפער האידיאולוגי והרעיוני בין נתניהו לגנץ.

בזמן שנתניהו רוצה להכריז על ריבונות ולהתחיל לבצע, גנץ מבקש לשמוע קודם מה מספחים ואז להתחיל תהליך היוועצות עם האירופים, האמריקנים, מדינות ערב, שכנותיה של ישראל, לכנס את הקבינט ולדון בעניין. במילים אחרות, נתניהו רוצה לנצל את העיתוי וגנץ רוצה למרוח את הזמן. פערי הגישות הללו יכולים בכל זאת לערער את יציבות הממשלה, שגם ככה נשענת על כרעי תרנגולת.