אין זה עניין של מה בכך: קאסם סולימאני הגיע לשיא כוחו בעירק לקראת אמצע השנה שעברה. הממשלה בבגדד סרה בפועל למרותו, הממשל הכורדי בצפון רעד מפניו והמיעוט הסוני התכווץ כקיפוד - חלקם התירו לעצמם להיקנות על ידי שלוחיו של סולימאני וחלקם נדדו לשולי השוליים של הזירה הפוליטית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אלה היו פני הדברים שהדאיגו מאוד את ישראל שעקבה אחרי המיליציות השיעיות מבססות שליטה על הצירים המוליכים אל סוריה וממנה בואכה הגולן ולבנון. אבל מתברר עכשיו שהיעדרו של סולימאני משפיע לרעה על יכולותיה של טהרן לנווט את עירק על פי רצונה.
גם ראש המועצה האירנית לביטחון לאומי, האדמירל שמחאני, וגם מחליפו של סולימאני בכוח אל-קודס, גנרל קאני, נכשלו בנסיונותיהם להביא את הפוליטיקאים השיעיים בפרלמנט העירקי לכונן ממשלה שתישמע לתכתיבי משמרות המהפכה.
האירנים נאלצו איפוא להשלים עם סילוקו של ראש הממשלה הקודם, איש אמונם, עבדל מהדי. אחר כך נאלצו לראות את המועמד שהציגו כדי להחליפו, תאופיק עלאווי, נכשל גם הוא בהרכבת ממשלה, אחר כך נדהמו לראות שפוליטיקאי שיעי מיריביהם המובהקים, עדנאן זורפי, מקבל את תפקיד הרכבת הממשלה, ורק עכשיו עלה בידם סוף סוף מבחינתם להכשיל אותו כדי להביא לראשות הממשלה דמות אחרת - ראש המודיעין הכללי, גנרל מוסטפה קאזימי.
למה זה חשוב? זה חשוב מפני שעוד לפני חודש סירבו האירנים בתוקף לשמוע את שמו של קאזימי, שנחשב עוין לשאיפות האירניות בעירק. עוד לפני שבוע, פסלו כל מפקדי המיליציות הפרו-אירניות במדינה את הרעיון שקאזימי יגיע לשלטון, והנה הכל התהפך. לא נשארה לאירנים ברירה אלא להסכים למה שהתנגדו לו בתוקף רק לאחרונה.
מדוע? אין להם עוד כוח לאלץ את מנהיגי המפלגות השיעיות השונות לציית להם בלא פקפוק, אין להם עוד כוח למנוע החלשה דרמטית במעמדן של המיליציות הסרות למשמעתן, ואין להם עוד כוח לחייב את הממשלה בבגדד לסלק את הכוחות האמריקנים מהמדינה.
נכון שהאמריקאים פינו שישה בסיסים בעירק, אבל הם עשו זאת כיוון שאינם מסוגלים להדריך את הצבא העירקי בימי קורונה, ולפיכך אין טעם שיהיו חשופים בבסיסים קטנים למטחי טילים של המיליציות.
אבל אין זה סוף פסוק. המשא ומתן האסטרטגי בין ממשלתו של קאזימי לבין האמריקנים יתחדש בעוד חודשים מעטים והתוצאה לא תהיה זו שאירן פיללה לה: האמריקנים יישארו במקומות שחשוב להם להישאר - בבסיס עין אל אסד (במערב עירק) ובסיס חריר שבחבל הכורדים.
מול הקורונה הנה מצאנו קצת ניחומים בפוליטיקה.