מחלקות קורונה בבתי חולים בישראל נסגרות בימים אלה בזו אחר זו בעוד הקניונים ומרכזי הקניות נפתחים. מתחמי ההיבדק וסע נסגרו והתורים לאוטובוסים ארוכים וצפופים. נתוני התחלואה הנמוכים, שמתבטאים בתפוסה הנמוכה במחלקות הקורונה ובמספר המונשמים, הם שהובילו את שרי ממשלת ישראל לדרוש ולאשר בימים האחרונים צעדי שחרור מרחיבים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

לפי אתר המעקב של דרום קוריאה, מדינת ישראל נמצאת במקום ה-55 בעולם מבחינת מספר המקרים המאומתים. במדינות רבות באגן הים התיכון ובמזרח התיכון נרשמו הרבה פחות חולים. קשה לסמוך על אמינות הדיווחים שמגיעים ממרבית המדינות שסובבות אותנו. ירון שניידר מדסק הערבים ב-N12 סיפר לי שאחרי פיגוע מדווחים בדאע"ש על מאות הרוגים, המצרים על נפגעים בודדים ובסופו של דבר האמת מתבררת אי שם באמצע.

מספר הבדיקות לגילוי קורונה שנעשו בישראל הוא מהגבוהים בעולם, לא כל שכן באזור, ולמרות זאת בעידן הרשתות החברתיות והתקשורת האלטרנטיבית, אם בתי החולים במדינות ערב היו קורסים תחת נטל החולים ואנשים היו מתים ברחובות לא ניתן היה להסתיר את העובדות.

אז מה יש בה במחלת הקורונה החדשה שהיא מתנהלת באופן שונה כל כך בין מדינות, אפילו שכנות זו לזו, עד כדי כך שבניו יורק טיימס כינו את הנגיף החדש "קפריזי" (גחמני)? עד כדי כך קפריזי שכל אחת מהתיאוריות שנסקור כאן תקפה באזור אחד אבל מיד ניתנת להפרכה במקום אחר. 

צעדי מניעה שאינם תרופתיים

מכיוון שמדובר במחלה חדשה, ללא טיפול יעיל וללא חיסון, הצעדים הראשונים שניתן היה לנקוט הם צעדי מניעה שאינם רפואיים. סגירת גבולות, הפרדה חברתית, סגירת בתי ספר והסגר אזורי וכללי. ראש ממשלת יוון, המדינה הענייה ביותר באיחוד האירופי, הבהיר לאזרחיו בשלב מוקדם, שמערכת הבריאות ביוון נחותה בהרבה מזו שבאיטליה, מספר הזקנים והמבוגרים באוכלוסיה גבוה כמו באיטליה וכדי למנוע קריסה עליהם להסתגר בבתים. היוונים נענו, הם מקפידים על ההנחיות וכל עוד הסגר נמשך, ההתנהלות היוונית נחשבת סיפור הצלחה. 

חשש מקורונה באירן
הקורונה באירן | צילום: רויטרס

בהקשר הזה יש מי שמציין שבמדינות ערב המוסלמיות השמרניות נהוג ריחוק חברתי תרבותי מובנה. הנשים מופלות, ספונות בבתיהן וכשהן יוצאות הן מכסות את פניהן מסיבות דתיות תרבותיות. דבר שמסייע להגביל את התפשטות המחלה. 

גיל האוכלוסיה

כבר מהדיווחים הראשונים שהגיעו מסין היה ברור שהמחלה החדשה פוגעת בעיקר באנשים מבוגרים עם שורה של מחלות רקע. ההתפרצות באיטליה החלה בבתי אבות. גם בשאר המדינות במערב אירופה עיקר התמותה והתחלואה הקשה היא בקרב האוכלוסיה המבוגרת. הגיל הממוצע באיטליה הוא 45. בישראל 30 (כך גם באיראן, שהוכתה קשות). במצרים 24. בירדן 22. בשטחי הרשות הפלשתינית 21. ברצועת עזה 17.4.

סנט פיטר בזילקה ברומא
הקורונה באיטליה | צילום: Franco Origlia, getty images

הבדלים גנטיים

מהלך המחלה עדיין לא ברור דיו ומדי כמה ימים מתקבלים דיווחים על תסמינים חדשים ועוד סיבוכים אפשריים כתוצאה מפגיעת הנגיף החדש. אחת ההערכות שנבחנות היא שפגיעת הנגיף קשורה למטען הגנטי של האדם שאותו הוא תוקף. יתכן שאוכלוסיה מסויימת פגיעה יותר מאוכלוסיה אחרת ומכיוון שכך באזורים גיאוגרפיים מסויימים נראה תמונה קלינית שונה מאזורים אחרים. 

מזג האוויר

הנגיפים שגורמים למחלות דמויות שפעת מתאפיינים בפעילות עונתית. נגיף השפעת עצמו ונגיפי הקורונה הוותיקים המוכרים לנו מדבקים פחות כשהטמפרטורה והלחות עולים, ושבים לפעילות מרבית כשמזג האוויר חוזר להיות קר ויבש. במזרח התיכון תמיד חם ובימים אלה מזג האוויר בחצי הכדור הצפוני כולו מתחמם והולך.

תושבים באקוודור בזמן הקורונה
תושבים באקוודר בזמן הקורונה | צילום: ap

במקביל, נראית במקומות רבים ירידה בעקומות התחלואה של מחלת הקורונה החדשה. בדיקה של המחלקה לביטחון המולדת בארצות הברית הראתה שנגיף הקורונה החדש לא שורד קרינה ישירה של שמש. התוצאות האלה מאוד הלהיבו את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. חשוב לשים לב שברזיל, כמו אקוודור לפניה, מראה לנו שגם במזג אוויר חם-טרופי הקורונה החדש יודע לתקוף.

חיסונים קודמים

שורה של עבודות מנסה להסביר את האופי הקל של התחלואה במקומות מסויימים לעומת מקומות אחרים בתוכנית החיסונים הנהוגה. שורה של חוקרים מציינים שהתרכיב שניתן נגד שחפת מעורר את מערכת החיסון באופן כזה שהיא יודעת לנטרל גם את נגיף הקורונה החדש. מכיוון שכך, נטען, במדינות והאוכלוסיות שבהן נהוג לחסן נגד שחפת, התחלואה בקורונה החדשה היא נמוכה הרבה יותר ממקומות שבהם לא מחסנים נגד שחפת.

פרופסור (אמריטוס) הילל ברקוביה מהאוניברסיטה העברית מתקשה לראות קשר בין רמת התחלואה בקורונה החדשה לבין תוכניות לחיסון נגד שחפת. לדבריו, מקור ההבדלים בין המדינות הוא בעיקר בצעדים שנקטו הממשלות, התזמון שבו ננקטו הצעדים שאינם תרופתיים, מידת המשמעת שגילה הציבור למלא אחר ההנחיות ובשל האופי של המחלה יש משמעות רבה לגיל הממוצע ובדרך שבה נערכה מערכת הבריאות להגן על האוכלוסייה המבוגרת. בעיקר זו שמתגוררת בבתי אבות.

חשוב להדגיש שקוביד-19 הוא נגיף חדש והמחלה שהוא גורם לא הייתה מוכרת עד לפני חודשים אחדים. בעידן שבו כל שביב מידע סובב את הגלובוס כולו בשביב שנייה, אנחנו יודעים היום על הנגיף ועל המחלה שהוא גורם הרבה יותר ממה שידעו רופאים וחוקרים על כל מגפה אחרת בפרק הזמן שעבר מהרגע שהתגלה מחולל המחלה. אבל, חלק גדול מהידע הזה מבוסס על מידע חלקי שמוביל להנחות שגויות.