ברוח ימים אלה שווה להציע פרשנות אחרת ל"משבר" שנוצר בין כחול לבן לליכוד. הפרשנות החליפית היא שאין משבר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

  1. הליכוד מכיר את עמדת כחול לבן - לא היה ספק בסביבת ראש הממשלה שבזה אחר זה בכירי המפלגה יגבו את בג"ץ ויערבו לפסיקותיו פומבית. למעשה על זה נסובה המחלוקת במגעים לפני הקמת הממשלה, כך שאין פה הפתעה מבחינת הליכוד.
  2. גם כחול לבן מכירים את עמדת הליכוד. גנץ וניסנקורן יודעים שיריב לוין היה שמח לחוקק את פסקת ההתגברות ושמבחינת חלקים גדולים בימין בג"ץ הוא שחקן שצריך להזיז מהדרך. אם לא בדי-9 אז באמצעות חקיקה.
  3. ההיכרות הקצרה בין הצדדים היא זו שהובילה לכך שבהסכם הקואליציוני יש לשני הצדדים וטו על חקיקה, ולכן ההצהרות של כמעט כל אנשי הליכוד הערב על כך שהכנסת תחוקק מחדש את החוק, כתובות על הקרח ולא יתממשו.
  4. גם אם נתניהו היה רוצה לחוקק את פסקת ההתגברות אין לו רוב: האוזר והנדל יתנגדו וליברמן לא ייתן לו את המתנה הזאת.
  5. על נושא כזה של חוק ההסדרה לא הולכים לבחירות. הוא מתחרה ברמת השעמום שלו רק עם פרשת הרפז. את הציבור זה לא מעניין, ודאי לא בתקופת קורונה. אפשר להניח שנתניהו מבין את זה וגם אם הוא רוצה בבחירות הוא יחתור לנושא אידאולוגי יותר, למשל הסיפוח.

אם לסכם: המשבר שלפנינו הוא תקשורתי, קולני, אפשר אפילו למסגר אותו כעימות. אבל כל השחקנים מכירים את התפקיד שלהם בהצגה הזאת ואפשר להניח שמדובר בהרבה יותר בפייק מאשר במשבר אמיתי.