ימים ספורים אחרי החלטת שרי החוץ במועצת הליגה הערבית לדחות על הסף את תוכנית טראמפ ולהוקיע את ישראל, החלו חלק ממדינות ערב לבצע סיבוב לאחור: ראש ממשלת קטאר לשעבר שייח חאמד בן ג'אסם, האיש שעיצב את מדיניותה של קטאר בדור האחרון ועודו מחזיק בעמדת השפעה חזקה בדוחא, מכריז כי מדינות המפרץ הפרסי עלו על המסלול של חתירה להסכם אי לוחמה עם ישראל. לאמור: ביטול מצב המלחמה בלא לטפס לרמה של חוזי שלום ונורמליזציה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נשיא תוניסיה החדש שנבחר בבחירות דמוקרטיות לאחרונה, קאסם סעיד, פיטר במהלך חסר תקדים את שגריר תוניסיה באו"ם מונסיף בעטי מתפקידו מפני שהגזים בנאומו במועצת הביטחון במתיחת ביקורת על תוכנית טראמפ.
שתי ההתפתחויות הללו מתווספות למהלך של נשיא סודן, גהרל בורהאן, שקיים לראשונה פגישה גלויה עם ראש הממשלה נתניהו על אדמת אוגנדה, וכן להצהרות של אישים בכירים באיחוד האמירויות הערביות ובסעודיה כי החלטת הליגה הערבית לגבי תוכנית טראמפ איננה סוף פסוק.
מדינות ערב הצביעו בעד פסילתה של התוכנית מחשש להתקפות קשות מצד אירן וטורקיה ותחת איום של אבו מאזן שיוקיע אותן כבוגדות בעניין הפלסטיני. ואולם הולך ומתברר שעדיין משתמרת הנכונות של מדינות המפרץ, מצרים, ירדן ומרוקו לחפש דרכים לנצל את תכנית טראמפ, ככל שהיא לא מקובלת עליהן, כבסיס לדו שיח עם ישראל. שר החוץ המרוקאי בוריטה אומר את הדברים כמעט במפורש וסופג ביקורת קשה בארצו.
תוכנית טראמפ, נא לזכור, לא התיימרה אף פעם לזכות בתמיכה פלסטינית. כל מטרתה הייתה להציג מסד לדו-שיח בין הערבים לבין ישראל, גם אם הפלסטינים מחרימים אותה. זהו המשחק העיקרי ושריקת הסיום עדיין לא נשמעה.
אהוד אולמרט מכובדנו עלה לרגל לאבו מאזן בניו יורק, כאילו הוא הכתובת עכשיו. זה היה מהלך מיותר ומביש כי בנסיבות העכשוויות מה שנדרש הוא לא לעודד את אבו מאזן בסרבנותו, אלא לדרבן את הערבים להמשיך בכיוון שאליו הם דוחפים.
אבו מאזן אמנם אמר במופע עם אולמרט שהוא מוכן לחזור למשא ומתן על בסיס ההצעה של ראש הממשלה לשעבר מ-2008, אבל גם הערבים וגם אנחנו צריכים לשאול אותו מדוע לא אמר את הדברים הללו ב-12 השנים האחרונות, וניזכר רק עכשיו, כשהוצגה לו הצעת הסדר מפתיעה בנדיבותה והוא לא טרח להשיב.