חסינות תמורת ריבונות. את הנוסחה הזו ידענו להציג יום לפני סבב הבחירות הראשון, באפריל שעבר. עד אז הייתה איזו מחשבה שהצגת תוכנית השלום של טראמפ תקשה פוליטית על נתניהו מול השותפים הטבעיים מימין, ושדווקא התוכנית עשויה להוות את הדרך לליבם של גנץ ומרכז המפה הפוליטית. הסולם שיכניס את כחול לבן לממשלת אחדות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על זה נאמר הפוך גוטה, הפוך. מהרגע הראשון ממשל טראמפ סימן שהוא ב"טיים ביבי". ובגדול. שגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, ידע להסביר שזה מעבר לשותפות האידיאולוגית; מבחינתם - בשלב שעוד קיוו לפתור את הסכסוך הפלסטיני - אם יש מישהו שיוכל לשווק את ההסכם לציבור הישראלי, קוראים לו נתניהו.

וכך מהרגע הראשון נתניהו היה בסוד העניינים, מודע לכל פרט בתוכנית המתגבשת, משפיע על כל החלטה. הוא והשגריר בוושינגטון רון דרמר, עליו אמרו בהומור שהוא מחזיק בתעודת עובד בבית הלבן, שותפים מלאים לעיצוב המתווה - כמו גם להתלבטויות לגבי מועד הפרסום.

בנימין נתניהו בני גנץ מתחבקים
בנימין נתניהו בני גנץ מתחבקים | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

זה לא באמת אמור להפתיע איש בהתחשב בכך שנתניהו ידע על הכוונה לחסל את קאסם סולמאני עוד לפני הקונגרס האמריקני. במעגל הקרוב של נתניהו הבינו כבר לפני זמן רב שהתוכנית תהיה הנשק הטוב ביותר נגד ההליכים המשפטיים. ראשונים לזהות את פוטנציאל.

כעומק הסיפוח עומק החסינות?

מי שבמשך שנים יצאו חוצץ נגד ה"איתרוג" של אריאל שרון בעקבות ההתנתקות לא היססו לאמץ את המודל במקרה הזה. אם זה היה טוב לשמאל אין סיבה שזה לא יעבוד גם מימין. בימי שרון הסיסמה קשרה בין עומק החקירה לעומק העקירה, בגירסה המעודכנת בחסות טראמפ נתניהו יוכל להציע עסקת חלומות שתגרום להתנתקות להחוויר; גם למחוק את הקו הירוק, גם להכשיר התנחלויות וגם לקנח בסיפוח שטחי C ובקעת הירדן, ואחיזת נצח בירושלים. עם חבילה שכזו (בניכוי רעשי הרקע שישמיעו בנט וחבריו בתקופת הקמפיין) לא תהיה לימין ברירה אלא לסתום את האף ולמחול על ההתנהלות האישית שלכאורה מנוגדת לערכים שלהם.

דונלד טראמפ אבו מאזן
דונלד טראמפ אבו מאזן | צילום: רויטרס

בעבור ארץ ישראל אפשר לעצום עיניים, או במילים אחרות המטרה מקדשת את האמצעים – במיוחד אם אפשר להאשים את מערכת המשפט השנואה, את התקשורת, ולטעון שבסוף מדובר בכמה סיגרים ושתיים וחצי כתבות חיוביות באתר לא מאד חשוב. אבל אז הגיעה התקלה בבחירות אפריל. ליברמן חמק לנתניהו מבין האצבעות, גילה פתאום את מדינת ההלכה והחליט לשבור את הברית עם החרדים.

האמריקנים נלחצו מעט מהבלגן הפוליטי בישראל ונאלצו להמתין עם פרסום התוכנית, בתקווה שנתניהו ינצח שוב. לנתניהו מצדו היו תוכניות אחרות. אצה לו הדרך - הוא לקח הימור מחושב ומתואם והעלה לראש סדר היום את סיפוח הבקעה רגע לפני בחירות ספטמבר. הוא הרי הכיר את התוכנית של טראמפ, ידע שזה נמצא בתוכה ודאג לוודא שהממשל יכיל את ההצהרה, גם אם לא יתמוך בה פומבית.

אינטרסים זהים משני צדי האוקיינוס

גם בבית הלבן חשבו שריבונות תמורת חסינות אמור להיות הקלף המנצח בבחירות ספטמבר - אלא שאז, שוב טוויסט בעלילה. כחול לבן התחזקה, ליברמן התאהב בפוזיציה של ממליך המלכים ובבית הלבן לא האמינו שישראל נגררת לעוד סבב בחירות שמשבש להם לחלוטין את לוח הזמנים, שבתוכו יועד לתוכנית המאה תפקיד מרכזי בגיוס המצביעים האוונגליסטים לטובת כהונה שניה לטראמפ בבית הלבן. אלו עשרות מילוני מצביעים, מגדולי החסידים של מפעל ההתנחלויות ורעיון הסיפוח, ומי שרואים  בנתניהו את הדבר הקרוב ביותר לשליח האל עלי אדמות.

ההתנחלות איתמר. תסופח?
צילום: FLASH90, חדשות

קשה להפריז בחשיבותה של חותמת הכשרות שיעניק נתניהו בבית הלבן לתוכנית של טראמפ. כמו במקרה העברת השגרירות לירושלים, הכוח המניע נמצא עמוק בארצות הברית - הנהנים גרים בארץ. והנה ההוכחה שלנוסחה הישראלית יש חיים גם בצד השני של האוקיינוס: טראמפ יראה לאוונגליסטים שהוא מקדם למענם את החלת הריבונות בארץ הקודש - והם בתמורה יעלימו עין מההתנהלות האישית של הנשיא, ימחלו על הערכים הנוצריים שלהם ויעשו הכל כדי שיזכה  בחסינות בסנאט, ובעיקר בניצחון בקלפי.

שלום, זה כבר ברור, לא יפרוץ כך פתאום בשבוע הבא במזרח התיכון. ספק גם אם יהיה כאן בטוח יותר אחרי פרסום המתווה של הנשיא, אבל ללא ספק אכן מדובר בתוכנית המאה עבור שני האישים האלה - טראמפ ונתניהו - שיודעים לתת אחד לשני בדיוק את מה שהם צריכים, בדיוק בזמן המתאים. חסינות תמורת ריבונות - בישראל כמו גם בוושינגטון.