1. אפילו אל בית המשפט העליון חלחלה ההבנה החלקית שיש גבול לכל תעלול. נשיאת העליון אסתר חיות נאלצה לעמוד מאחורי ההערה הבלתי מחייבת שהשמיעה בספטמבר, אחרי פסילת שלושה מועמדי עוצמה יהודית, ולפסול את חברת הכנסת היבא יזבק. באורח נדיר ביותר מצאה עצמה כבוד הנשיאה בדעת מיעוט.
2. השופטים מזוז, ברק ארז, פוגלמן, עמית וברון שפסלו בסיטונות ב-2019 את מועמדי עצמה יהודית, נמלאו פתאום ספק ב-2020 האם יזבק, תומכת הטרוריסטים הנאלחים קונטאר ומוגרבי, תומכת בטרור או לא ממש, או ממש לא. נימוקיהם יכלו להיות נדונים ברצינות לולא זכרנו כמה מעט קדושה העניקו לזכות הזו בשתי הבחירות הקודמות. נימוקיהם הארכניים ניתנים לסיכום בארבע מילים: זה לא אותו דבר.
3. שוב הוכח שהכל אנשים. שני השופטים שמינתה ציפי לבני הצביעו נגד פסילה, שני השופטים שמינתה איילת שקד הצביעו בעד. שני השופטים הדתיים הצביעו בעד, חמישה משבעת החילוניים נגד. לא הכל שפיט, הכל אנשים.
4. ״לתמוך בטרור זה בושה״, אמר השופט עמית בדיון הקודם בספטמבר. כנראה לא מספיק בושה כדי לפסול אותה. עמית ביצע תמרונים מילוליים מרהיבים כדי לחזור בו מאמירתו ההיא, שמתבררת בדיעבד כטוקבק גרידא.
5. יחד עם האגף הצעיר יותר של בית המשפט, זה שטרם שותף בהרכב, יהיה שם רוב בפעם הבאה. גם כך, השינויים בהרכב העליון כבר ניכרים. מוטב שיזבק וחבריה יזכרו זאת בכהונה הקרובה. העליון לא תמיד יספק להם, כהרגלו בשש הפעמים האחרונות, שירותי סנגוריה בהתנדבות.
6. בכנסת ישראל תכהן גם בכהונה הקרובה מי שהגדירה את רוצח הפעוטות מנהריה ״קדוש״ ואת רוצחת 35 ישראלים כ״סמל פמיניסטי שהספיקה הרבה״. הבושה הזו רשומה על שם בל״ד, על שם הרשימה המשותפת, ועל שם העליון. היא רשומה גם על שם היועמ״ש שקיבל מהלומה מארבעה שופטים, וממרצ שהגנה עליה בעודה מבקשת - גם אם בצדק - לפסול מועמדים מהקצה הימני. היא תהיה רשומה גם על שם מי שיבקש את אצבעה של יזבק, בתמיכה, בהימנעות או ביציאה מהאולם, בחישובי הקיצין והקואליציות שאחרי הבחירות.