אי אפשר שלא לשים לב למוטיב החוזר בנאום שנשא היום (שני) בני גנץ במעמד קבלת המנדט מנשיא המדינה – מוטיב ה"ביחד". גנץ חותר לממשלה רחבה ככל שניתן, שתסייע לישראל להיחלץ מהקיפאון הפוליטי הבלתי נגמר, וגם ממשבר הקורונה. אך במקביל לנגיף שעלול לקטול את חייהם של אלפים, הוא מציב את נגיף השנאה והפילוג.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
גנץ חוזר ממערכת בחירות שלישית ברציפות, מערכת בחירות שהייתה טראומתית למדי עבור גנץ. המתקפות שהוא ספג ברשתות החברתיות, הקמפיינים המשסים והמסיתים, המכות מתחת לחגורה, כל אלו גרמו לגנץ ליישר קו עם חבריו בקוקפיט ולהגיע למסקנה חד משמעית - שלנתניהו אין קווים אדומים. עדות לכך רואים בנאומו היום כשאמר: "על נגיף השנאה והפילוג יכולים להתגבר רק מנהיגים שטובת המדינה והעם לנגד עיניהם - לפני טובתם עצמם".
לכן הפעם, אם גנץ ילך לשותפות עם נתניהו הוא ינסה לעשות הכל כדי להשתמש בכוח שמעניק לו הרוב, ולשמר את הכוח הזה. ראשית הוא יתחזק את הבלוק שלו לכל אורך הדרך - כולל הרשימה המשותפת. היום הוא גם הזכיר בנאומו את הציבור הערבי, יצא נגד המתקפות עליו ושיבח את העשייה של אנשי צוות הרפואה היהודים והערבים.
גנץ אינו סומך על נתניהו שיקיים את הרוטציה. הוא מבין שבכל רגע נתון בשותפות ביניהם הוא יצטרך להשתמש כמנוף ברוב הפרלמנטרי שיש לו בכנסת, זאת מחשש שנתניהו ינסה לעשות תרגילים או לקחת את ישראל לבחירות נוספות רגע לפני סגירת העסקה.
גנץ חייב לשמור על קשר עין עם הבלוק שלו ולוודא שהוא איתו בכל שלב, כי אם נתניהו מחליט עוד שנה לפרק את המסיבה, אז גנץ יהיה זקוק לרוב שנוצר לו עם המשותפת. לכן יכול מאוד להיות שנראה את גנץ ממלא את ההבטחות שלו למשותפת, גם אם כלל לא תהיה חלק מהממשלה.
אחת העמדות המרכזיות שאליה כיוון גנץ היום בנאומו היא, שהוא לא יכול להרשות לעצמו ללכת עם נתניהו, בזמן שזה ממשיך להסית נגדם. גנץ חושש שנתניהו יחורר לו את רשת הביטחון של הרוב הפרלמנטרי, עם השתלחויות בלתי נפסקות ברשימה המשותפת.