בדיוק בזמן שבבתי הכנסת בירושלים הגיעו לשורה "ונהפוך הוא", יצאה בפייסבוק הודעת הפטירה של מיזם ממשלת המיעוט. חברת הכנסת מהעבודה-גשר-מרצ חיכתה לעיתוי המתאים לפני שפגעה, בסטטוס קצר אחד, בשורה של אויבים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"שתדלנות מבישה", היא כינתה את נסיונותיו של גנץ להקים ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת ובל"ד. "אותי זה לא מחייב. לא אתמוך בממשלה הנשענת על בל"ד והרשימה המשותפת". וכך, בעוד כחול לבן מנסה למחוץ בכל הכוח את חברי הכנסת האוזר והנדל לא להתנגד לממשלה כזו, אלא להימנע, התברר שאפילו זה לא יעזור. בלי 3 ח"כים, אין לגנץ ממשלת מיעוט.
ברמה הפוליטית, וללא קשר לאידיאולוגיה, הניסיון של כחול לבן להקים ממשלה עם המשותפת היה מהלך כושל שנתפר באופן מרושל, בלי תכנון וללא עבודת חריש מאומצת. כל אדם שעיניו בראשו הבין שלא הולכים למהלך היסטורי כזה בהיסטריה. התכנון המקורי נולד עוד לפני הבחירות: להקים ממשלה צרה בתמיכה מבחוץ של ליברמן והמשותפת. אבל עם תוצאות האמת התברר שהתנאים כמעט בלתי אפשריים, עם יתרון של 4 ח"כים בלבד לגוש הרק-לא-ביבי, שמשתרע מליברמן ועד היבא יזבק.
אבל כמו יחידה צבאית שמתעקשת להמשיך מבצע בעורף האוייב למרות שהשחר כבר כמעט עלה והכוח שלה נחשף, הוחלט ללחוץ שם על דוושת הגז, ולא על הברקס. בתחילה נשכחו כל הבטחות הבחירות המפורשות: יעלון, לפיד וגנץ אפילו לא מצמצו לפני שהפכו את עמדתם ב-180 מעלות, מהבטחה ל"רוב יהודי" ו"לא נסתמך ולא נישען" ל"זו רק הצבעה אחת" ו"לא נזדקק לבל"ד".
אחר-כך, כשהתברר שהנדל והאוזר לא יתמכו, גם הווטו על בל"ד נשבר. מחר נקבעה כבר פגישה בנוכחות יו"ר הרשימה, שהיא ללא תחרות הגורם האנטי ישראלי ביותר שדרך אי פעם בבית המחוקקים העברי.
אורלי לוי-אבקסיס חיכתה עם נקמתה עד לאחר שהופצה תמונתו של אביגדור ליברמן יחד עם ראשי הקוקפיט. כך, היא הציגה את יו"ר מפלגתה לשעבר כמי שחבר למשותפת; וגם הציגה ככלי ריק את גנץ, שהפקיר אותה ערב בחירות אפריל לריצה עצמאית שנגמרה תחת אחוז החסימה.
על הדרך, לוי גם חיסלה חשבונות עם מרצ, והתפטרה. בוחרי הרשימה שלה יכולים להרגיש מרומים, ובצדק: היא הרי לא אמרה מילה נגד ממשלת המיעוט כשעמיר פרץ קידם אותה. אבל האחרונים שיכולים לבוא בטענות על הפרת הבטחת בחירות הם אלה שבשבוע האחרון מחאו כפיים כאשר 31 ח"כים מכחול לבן רמסו את הבטחת הבחירות מספר אחת שלהם. להם אפשר להגיד: הגונב מגנב פטור. למראה הבת לבית לוי, אפשר להיזכר באביה, שנטש את ממשלת העבודה-מרצ לפני עשרים שנה בדיוק, רגע לפני ועידת קמפ דייויד.
אז מה עכשיו? עדיין לא ברור אם כחול לבן תקיים מחר את הפגישה עם בל"ד, אחרי שגם כך נגרם למפלגה נזק כבד בדעת הקהל. הם יבואו למו"מ לאחדות בתנאים קשים יותר. השאלה המסקרנת היא האם נתניהו חותר לבחירות רביעיות, לממשלת רוטציה בתנאים משופרים קצת יותר ממתווה הנשיא, או לצירוף אורלי לוי ועוד כמה אנשי שמאל-מרכז לממשלתו. היתרון לצידו עכשיו, אבל ייטיב ללמוד מנסיונו שלו ומזה של גנץ לקח אחד: מוקדם לחגוג.