זה כבר לא מדרון חלקלק. אנחנו בתחתית. עמוק בתוך משבר חוקתי. צעד אחר צעד. אחרי שנה של כאוס פוליטי, ובחסות הקורונה הגענו לרגע האמת. זה כבר לא השוליים, זה מלב הממשלה, שרים בכירים וחברי קבינט קוראים בגלוי לא לכבד פסק דין של בג"ץ ושר המשפטים ממליץ לאדלשטיין לסרב לבקשת השופטים, ובכך להביא את העימות לקצה. וחמור מכך - יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת עצמו הוא שמוביל את ההפיכה.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אותו אדלשטיין שנלחם כארי נגד נתניהו על מקומו בטקס המשואות, שלא הפסיק לדבר על הצורך לכבד את המסורת ולהשאיר לו בלעדית את הבמה בהר הרצל. אותו אדלשטיין שתמיד דיבר בשם הממלכתיות, ששילם בחירותו את מחיר הדיקטטורה ברוסיה, מסכן עכשיו את הערך הכי בסיסי של דמוקרטיה, והוא מימוש תוצאות הבחירות.

כן, יסבירו לכם שבג"ץ השתגע, שבג"ץ רוצה לנהל את המדינה, והטיעון החדש - בג"ץ כבר חרץ את הדין כי פרסם את פסק הדין מיד אחרי שאדלשטיין תקע לו אצבע בעין. תנוח דעתכם. השופטים עשו את חובתם. זה מה שנותר להם. זה מה שנותר לנו מול שבירת הכללים המוחלטת והסירוב לקבל את תוצאות הבחירות. שחור על גבי לבן במילים שאין חריפות מהן, בפסק דין חלק, קצר וחד הם קובעים: אדלשטיין חורג מסמכותו ומסכל את רצון הבוחר בסירובו לאפשר בחירה של יו"ר כנסת חדש, ובכך הוא חותר תחת יסודות הדמוקרטיה.

יולי אדלשטיין
אדלשטיין, הגיעה שעת המבחן | צילום: Yonatan SindelFlash90

בתמימותם עוד מדברים השופטים על האופי הממלכתי של התפקיד ומעלים תמיהה - כיצד ימנע יו"ר מהאופוזיציה את תפקוד הכנסת. ממלכתיות? בעידן הזה? אפילו אדלשטיין עצמו הבין כנראה שזה כבר לא מצרך מבוקש. בצעד כמעט נואש מנסה בג"ץ להחזיר את הסדר על כנו. לאפשר למובן מאליו לקרות - לרוב הפרלמנטרי לממש את כוחו בכנסת, להגן על עצמאותה של הכנסת בעידן של ממשלה זמנית ולא נבחרת ולעשות ניסיון אחרון להחזיר לחיינו את המושג תפקיד ממלכתי (יו"ר הכנסת, הם מזכירים, הוא הרי ממלא מקום הנשיא).

בכל שנותיי לא ראיתי פסק דין שכזה. במצב שנוצר, הבינו השופטים שאין להם ברירה זולת התערבות גם במחיר של פגיעה אנושה במעמדם. ראש בראש: בג"ץ מול יושב ראש הכנסת. מתוך הצמצום שבו כתבו את הדברים עולה הזעקה. או האזעקה. ויש גם שעון עצר. יום רביעי 23.3.2020. אם יסרב אדלשטיין למלא אחר פסיקת בג"ץ, אם חברי הבלוק יתמכו בו, אם ראש הממשלה ימשיך לשתוק ולשחק באש, התאריך הזה יירשם וילמד בספרי ההיסטוריה. היסטוריה שחוזרת על עצמה שוב ושוב.

אסתר חיות
"יו"ר הכנסת חותר תחת יסודות הדמוקרטיה". הנשיאה חיות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בחסות משבר גדול נפגעת הדמוקרטיה. תחת חרדת הקורונה, אובדן הפרנסה וההסגר מרשה לעצמו מחנה פוליטי לשנות את כללי המשחק. זוהי אכן שעת המבחן אליה דהרנו בתקופה האחרונה. ממנה הוזהרנו. זהו רגע האמת, גם עבור שרי הליכוד שכבר לא יכולים לשבת על הגדר. האם ילכו עם אוחנה, או יתייצבו לצדם של גדעון סער וגלעד ארדן? ומעל הכל - מה יעשה אדלשטיין. האם נגלה שאחרי כל השנים שבהם מכר לנו את הממלכתיות שלו וסלל את הדרך לבית הנשיא, האם הוא, שטעם את טעמו המר של השלטון הסובייטי והיה לסמל של הגבורה הציונית, יהיה זה שברגע האמת יירשם כמי שרמס את הדמוקרטיה לטובת קידום האינטרס שלו?

הרי אם יו"ר הכנסת באמת חפץ בממשלת אחדות, הצעד הראשון והמתבקש יהיה להרכין ראש, לכבד את החלטת בג"ץ ולהעלות מחר לסדר היום את החלפתו – כל מהלך אחר הוא הכרזת מלחמה על הסדר הקיים. זו הבחירה של יולי יואל אדלשטיין. זהו רגע המבחן שלו. לקבל את הדין או לשבור את כללי המשחק. בשם המדינה שלמענה כה הקרבת, אתה מכולם, יולי, חייב לבחור נכון.