בתוך חדר שקירותיו נראים כמו כלא והשולחן כמו תפאורה של חדר חקירות, ישבו אתמול ראש הרשות הפלסטינית שנמצא באחרית ימיו וראש ממשלת ישראל לשעבר שמעולם לא יכבוש שוב עמדת הנהגה, וניסו להחזיר את שני העמים 14 שנה אחורה בזמן. "פתטי", כך כינה את אולמרט יועצו וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, והמופע של אתמול הוכיח שהוא לגמרי צדק. כן, זה לא שלא הזהירו את אולמרט מהבושה, מהיוהרה, מהטעות, אבל אולמרט הלך ראש בקיר. תרתי משמע.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הנחמה היחידה של אולמרט במופע ההזוי אתמול נעוצה בכך שלא היה הפתטי היחידי בחדר, אולי אפילו לא הבולט שבהם. "אנחנו מוכנים לחדש את המשא ומתן מהנקודה שבה הסתיים איתך", פנה אליו אבו-מאזן, מבלי שמישהו לחש על אוזנו שהשנה היא לא 2006, הוא לא בשיחות אנאפוליס, ואולמרט כבר מזמן לא ראש ממשלה, אלא אסיר לשעבר ששוחרר לפני שנתיים מהכלא.
זה לא שאי אפשר להעריך את מאמציו של אולמרט לחתור לפתרון עם הפלסטינים. חסרים לנו אנשים שמדברים על שלום, המילה הגסה שנעלמה מהשיח ולא חזרה גם עם תכנית המאה הפנטזיונרית של טראמפ. העניין הוא שדווקא אולמרט יודע שהאיש שהתייצב אתמול לידו דחה את כל הצעותיו המפליגות, והעשור וחצי שחלפו מאז לא הפכו את הזקן לפשרן יותר.
יותר מזה, ה"מחויבות" של יושב ראש הרשות לחזור למו"מ מאותה נקודה שבה הוא הופסק עם אולמרט היא חזיון תעתועים, שהרי לא עשה זאת עד היום, גם לא כשמזכיר המדינה לשעבר ג'ון קרי ניסה, בלחץ הנשיא לשעבר אובמה, להשיב אותו אל השולחן באמת - ולא כדי לבזבז זמן - ומאמציו הכנים עלו בתוהו.
האירועים אתמול הזכירו לי את נאומו המפורסם של אולמרט בכינוס מפלגת קדימה עליה השלום, ב-16 במארס 2007. אולמרט פתח את הנאום בהודאה: "אני ראש ממשלה לא פופולרי". הוא צדק אז, והוא צודק היום. יתרה מכך: גם התומכים הגדולים של פתרון שתי המדינות לא מיהרו לגבות אותו אתמול. ראו למשל את שתיקת מפלגת העבודה ומרצ, שלא לדבר על כחול לבן - שהזדהות עם אולמרט אתמול הייתה מכניסה אותם עמוק לבור שניסה לחפור להם נתניהו.
אולמרט היה צריך להתעלם משנאתו המעוורת לנתניהו, ולהבין שלפעמים הקומפוזיציה חשובה יותר מהמהות: מסיבת עיתונאים משותפת עם אבו-מאזן, בניו-יורק, בזמן שהפלסטינים מעלים הצעת החלטה נגד הנשיא טראמפ ותכנית השלום שלו, היא לא רק מעשה לא פופולרי - היא איוולת שמעידה על שיקול דעת לקוי. מזל שהשנה היא כבר לא 2006.