האירוע החשוב ביותר ביממה האחרונה בעקבות חיסולו של סולימאני הוא מה שלא התרחש: השיעים של בגדד לא יצאו לרחובות להשתתף במסע הלוויה, שעבר בחוצות הבירה העירקית. התמונה הייתה דומה גם בערי הקודש נג'ף וכרבלא. אין זה עניין של מה בכך, נוכח העובדה שמיליוני שיעים יצאו במשך שבועות ארוכים לכיכרות בבגדד כדי למחות נגד הממשלה ולשרוף את תמונותיהם של חמינאי וסולימאני.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

דווקא בשעה שהאירנים מנסים לגייס הזדהות המונית עם הרפובליקה האסלאמית, מתברר שרוב השיעים בעירק אינם מוכנים להצטרף להערצת סולימאני כגיבור מן האגדות ואינם רוצים לראות את עירק הופכת שדה מערכה בין אירן לארה"ב.

מסע ההלוויה של קאסם סולימאני
השיעים לא באו. מסע הלוויה של סולימאני | צילום: רויטרס



נקודה שנייה חשובה שאיננה זוכה עד כה לסיקור תקשורתי משום מה היא שרוב מפקדי המיליציות השיעיות שמפעילה אירן בעירק עזבו ביממה האחרונה את המדינה עקב החשש מחיסולים נוספים שיבצעו האמריקנים. רובם עברו את הגבול לאירן אבל יש אחדים שכנראה מחפשים מחסה אצל החיזבאללה בביירות. כמאה אלף לוחמי המיליציות הכפופות לאירן בעירק נשארו כרגע בלא מפקדיהם.

עניין נוסף: סמוך לחיסולו של סולימאני – יחד עם הסוכן הבכיר שלו בעירק, אבו מהאדי אל מוהנדס – חוסל מן האוויר גם הנציג הבכיר של סולימאני אצל החות'ים בתימן – אבול ריזא שאהלאי, האיש האחראי לטילים שנורים אל סעודיה ואיחוד האמירויות ועסק במשך שנים בהפיכת השבטים השיעים בתימן לבני ברית של טהרן.

האירנים לא רוצים מלחמה, הסעודים מודאגים יותר מהישראלים

האיומים מצד אירן נמשכים ומן הסתם אין להם שום דרך אחרת, אלא להגיב על החיסול של סולימאני, ואולם הטונים היוצאים מטהרן הולכים ונעשים מסויגים יותר ויותר. הנשיא רוחאני, למשל, נמנע לגמרי מאיומים - וחלק גדול מראשי משמרות המהפכה והממשל נמנעים לגמרי מלדון בפומבי בצעדיה הבאים של אירן.

חמינאי והטבעת
נקמה כן, מלחמה לא. חמינאי מנחם את אלמנתו של סולימאני | צילום: AP



האיום של טראמפ לפגוע ב-52 מטרות איכותיות באירן אם תבוא תגובה מצדה ודאי משפיע על מערכת השיקולים של המנהיג העליון חמינאי. הוא בשום פנים אינו רוצה מלחמה. הוא היה רוצה לגרור את ארה"ב להתכתשות במתכונת של התשה סביב נוכחותם של 5000 חיילים אמריקנים בעירק אבל הוא אינו רוצה להזמין מטחים של טילי טומהוק ואת חיל האוויר האמריקני. לאירן אין תשובה ליכולות האמריקניות.

מי שמודאגים כעת – הרבה יותר מישראל – הם הסעודים, שמשגרים בחופזה לוושינגטון את האמיר חאלד, אחיו הצעיר של יורש העצר, כדי לנסות להבין האם ברור לטראמפ למה הוא בעצם התכוון. מה שילמד חאלד בן סלמאן בוושינגטון יעניין מאוד גם אותנו.