חבל ששר הביטחון הזמני נפתלי בנט מרבה לאיים שלא לצורך על האירנים. זה לא מוסיף מאומה לניסיון הישראלי לבלום את ההתבססות של משמרות המהפכה בסוריה, אלא רק דוחף את האירנים להרהר בדרכים להאט או לשבש את התקיפות הישראליות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
יש להתייחס ברצינות רבה לאזהרתו של עלי אכבר ווליאתי, יועצו הוותיק של המנהיג העליון חמינאי, כי ישראל "עוד תתחרט על פעולותיה". בטהרן למדו מתקיפת הראווה המוצלחת שלהם על מתקן הנפט הגדול בעולם באבקייק, שלא הובילה לשום תגובה מממשית נגדם, כי ייתכן שיוכלו לבצע פעולת תגמול דומה גם מול ישראל.
נזכיר, באבקייק הפעילו האירנים 25 טילי שיוט ודאוני תקיפה, רובם נורו מבסיס בשטח אירן עצמה. יש להם בסוריה ובעירק יכולות להוציא לפועל תקיפה צנועה יותר במתכונת דומה. אין הם יודעים – וגם אנחנו איננו יודעים לבטח – שמערכות ההגנה האווירית של צה"ל יצליחו להתמודד עם כל אחד מהטילים והמל"טים שישוגרו.
בעבר הלא רחוק ניסו האירנים פעמים אחדות להרתיע את ישראל מפני המשך התקיפות האוויריות בסוריה באמצעות שיגור טילים בודדים, רחפני תקיפה והנחת מטענים. מבחינתם כל הניסיונות האלו נחלו כישלון, ועל כן על גנרל קאסם סולימאני, מפקד גיס אל קודס, להתחבט בשאלה: האם לעלות מדרגה בתגובותיו אם ברצונו להחליש את עוצמת המתקפה הישראלית על התשתיות הצבאיות שלו בסוריה.
לישראל אין שום ברירה אלא להתמיד ואף להגביר את הפעילות נגד בניין מכונת מלחמה אירנית על אדמת סוריה. בשום פנים אסור להניח להם להפוך גם את הגזרה הזו לחזית לחימה מאיימת, המשך גיאוגרפי של החזית עם חיזבאללה בלבנון. עד כה, לא עלה בידי ישראל למנוע מהאירנים להמשיך בזחילה לתוך סוריה עם טילים, מל"טים, מתקני מודיעין ומליציות חמושות.
האירנים מפגינים נכונות לשלם מחיר גבוה תמורת הצלחות חלקיות. הניסיון הישראלי לשכנע את אסד שאין לו צורך יותר להשביע את רצונם של האירנים, מכיוון שהוא פחות זקוק לתרומתם בלחימה, אינו נושא פירות. בקרב על מחוז אידליב למשל, המתנהל בימים אלו, אין לאירנים תפקיד בעל משמעות - ובכל זאת אסד איננו מנסה לעצור בעדם.
הוא הדין בפוטין: ישראל מאותתת לקרמלין שרוסיה רק סובלת מן הפעילות האירנית, בשעה שאין היא זקוקה יותר לכוחות הקרקע שלהם, אבל המסרים האלו נופלים בינתיים על אוזניים אטומות. במצב הדברים הזה, ישראל ואירן נמצאות על מסלול התנגשות ומתקדמות אמנם באיטיות לעבר עימות שיחרוג מהמתכונת הנוכחית.
הנשיא טראמפ ואנשיו צופים בהתפתחות הזו בלי לעשות יותר מדי. האמריקנים אמנם נשארים ממזרח לנהר הפרת והדיבורים על "נטישת הכורדים" הם מופרזים מאד, אבל בסופו של דבר טראמפ משאיר את ישראל לבדה - גם לבלום את אירן, וגם ללמוד להסתדר עם חיל האוויר הרוסי מעבר לגבול.
בפעם המי יודע כמה אחזור ואומר שישראל נחלה כישלון אסטרטגי במלחמת האזרחים בסוריה, מפני שעודף זהירות של ראש הממשלה ולא פחות מזה של המטכ"ל מנעו בשעתו מישראל לתת "דחיפה" לאסד החוצה. זה היה אפשרי – ולא צריך היה לשלוח את צה"ל לדמשק לצורך זה. רבים במטכ"ל מצטערים היום שהעדיפו את השטן שאנחנו מכירים, על פני שטן בלתי ידוע שיעלה לשלטון בדמשק. יכול מאד להיות שגם ראש הממשלה מוצא לפעמים זמן להרהר בטעות הגורלית הזו.