על פניו גדעון סער נמצא כעת בנקודת זינוק חלומית לעבר התפקיד הנחשק ביותר בפוליטיקה הישראלית - מנהיג הליכוד ביום שאחרי נתניהו. הוא מועמד ותיק, עם רקורד של עשיה מיניסטריאלית, והראשון שגילה אומץ ציבורי אל מול המצב המשפטי של נתניהו - אבל המצב בליכוד מורכב הרבה יותר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הנחת היסוד של חלק גדול מחברי הליכוד היא שהם עומדים לבחור בין שתי אפשרויות גרועות: מצד אחד הם מעריכים שנתניהו לא יצליח לזכות שוב בראשות הממשלה אבל עדיין יכול לזכות בהישג יפה יותר בקלפי מסער. מנגד, סער אולי יכול להביא שלטון אבל עלול לרסק את המפלגה בבחירות. בזיכרון "הליכודי" הישג של 32 מנדטים הוא עדיין לא דבר של מה בכך ונתניהו הוא עדיין המנהיג הכי "בכיר" בארסנל שלהם.
מפלגת הליכוד ידועה בכך שהיא מפלגה חפצת חיים אבל בין הרצון להמשיך לשלוט לבין הנאמנות למנהיג - הנאמנות בינתיים גוברת כי השלטון ממילא מוטל בספק. סער נתפס כמנהיג פחות אטרקטיבי מנתניהו, בייחוד מול רביעיית כחול לבן שמתהדרת ביותר ממאה שנות ניסיון בטחוני.
יותר מכך, האמירות הקשות של נתניהו נגד מערכת אכיפת החוק, קנו להם אחיזה בקרב חלק מחברי הליכוד, שלא מוכנים לתת לפרקליטות לנצח גם במחיר של הפסד. אתמול אמר אחד מחברי הכנסת של הליכוד "אני מעדיף ללכת לאופוזיציה עם ראש מורם" - או במילים אחרות: אם נצביע נגד נתניהו, נצביע בעד הפרקליטות ומה שהיא ניסתה להשיג - את ראשו של מנהיג הליכוד.
סער סובל מעוד שתי בעיות משמעותיות. ראשית, אתמול הוא עשה טעות קשה כשנכנס למתקפה אישית נמוכה מול ברקת ומיצב אותו כמועמד מרכזי נוסף לרשת את נתניהו. שנית, שאר בכירי הליכוד צפויים לעמוד נגדו, מאחר שלאיש מהן אין אינטרס להמליך מועמד שאינו הוא עצמו. בליכוד מעריכים שבמקרה של התמודדות ראש בראש נתניהו ינסה להציב מועמד קש מול סער, שיפצל את המחנה שלו.
ובכל זאת, לסער יש סיכוי. גם פייגלין שנתפס כחלש בהרבה הצליח לגרוף כמעט רבע מהקולות מול נתניהו. למעשה, כל מועמד שיתייצב מול ראש ממשלה מכהן יזכה בקרוב משליש מהקולות. סער יצטרך להביא גם את אלה שמבינים את המורכבות הפוליטית וסולדים מהמתקפה על מערכת אכיפת החוק. או פשוט לקוות שתומכי נתניהו יישארו בבית. אם יצליח לשכנע את הליכודניקים שהם לא מדיחים את נתניהו אלא רק מגיבים בחוכמה למציאות שנוצרה, הוא עוד יכול לנצח.
התמונה הגדולה לא השתנה. בליכוד מעריכים שנתניהו לא יכהן עוד יום אחד כראש ממשלה שלא בממשלת מעבר והשאלה היחידה היא כמה זמן הוא עוד ישרוד. זה למעשה היתרון המרכזי והיחיד של סער כרגע - הוא היחיד ששומר קשר עין עם המציאות המשפטית ופועל כאילו היום אחרי נתניהו כבר כאן.