רגע של חשבון נפש: מה אתם הייתם מוכנים לתרום לזולת? כשצריך נתינה אמיתית אולי נתנדב פה ושם - אך כמעט אף אחד מאיתנו לא יחשוב על תרומת שיער. גם אם נחשוב, הרי בינינו, רובנו לא יעז לעשות את זה. למרות שזה לא כואב, לא דורש מאמץ, לא מסכן חיים, אבל גם לא מציל אותם - זה הרי בעצם לתרום את מי שאנחנו, את סמל הזיהוי שלנו. כן, יש בו משהו בשיער שמקשה עלינו להיפרד ממנו, לפחות לרובנו.
מאיה, מעיין ותמר מגדלות שיער מגיל שמונה, עד שהשבוע החליטו לעשות מעשה. הן מגיעות למספרה במבשרת ציון, מודדות 25 סנטימטרים לפחות, כדי שהצמות שיורידו מראשיהן יוכלו להספיק לפיאה לילדים חולי סרטן. גם לנועה - לה יש הרבה יותר מ-25 סנטימטרים הנדרשים, מחליטה לתרום מכל הלב. "אני יודעת כמה זה חשוב", היא אומרת.
מעצבי השיער אומרים שבשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בתרומת השיער לחולי הסרטן. מספרות רבות ברחבי הארץ אף מעניקות תספורת חינם למי שמעוניינת לתרום. בעמותות אליהן מגיעים החולים אומרים כי למרות שמדובר, על פניו, בדבר השולי ביותר במחלה, הרי שמדובר ב"מה שמסמל אותך כחולה סרטן". בתעשיית הפיאות מנסים להפוך את הכל לאותנטי ככל שניתן, ומבטיחים כי הילד שמתבייש לשחק עם חבריו בגלל הפיאה, כבר לא צריך לפחד.
