ביום ראשון האחרון העניק יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן ריאיון נדיר לעיתון ה"ניו יורק טיימס", בו טען כי הוא מוכן למדינה פלסטינית מפורזת, עם נוכחות של כוחות נאט"ו בגבולותיה. בכך עורר המנהיג הפלסטיני שוב את השאלה - האם הוא הפרטנר האחרון של ישראל? בשבוע האחרון נפגש צוות חדשות 2 עם שורה של אנשים שהכירו אותו בצמתים שונים של חייב. יחד ניסו להרכיב תמונה של האיש שבחודש הבא יחגוג יום הולדת 79.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מחמוד עבאס נולד בצפת בשנת 1935. עם הקמת המדינה, ברחה משפחתו לסוריה ולקטאר - שם עסק בהוראה. בתחילת שנות ה-60 נמנה עבאס היה ממייסדי הארגון לשחרור פלסטין. הוא מעולם לא נחשב לפעיל טרור, אך גם לא נתפס בקרב הפלסטינים כמנהיג שמוביל אחריו את ההמונים.
חודשיים אחרי כישלון השיחות בין ברק לערפאת בקמפ דיוויד, פרצה האינתיפאדה השנייה. בשנת 2003, תוך כדי האינתיפאדה, נאלץ ערפאת למנות את אבו מאזן לראש הממשלה שלו. רק אחרי מותו של ערפאת, אבו מאזן חזר והתמודד בבחירות לתפקיד ראש הרשות. זו הפעם הראשונה שמנהיג שנתפס כ"אפור" ו"כסגן תמידי" - עומד בחזית.
הוא נבחר ברוב של למעלה ב-60%. הפוליטיקאי שבחיים לא החזיק רובה החליף את האיש במדים - הפך בדרך גם לאורח רצוי במערב. "אני לא מציע לזלזל באדם שהצליח בתוך עשור למצב את עצמו כמנהיג בארבעה או חמישה כיסאות", אמר אבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ.
"הוא איש מאוד נעים וחד", הוסיף דיכטר. "יש לו מנהיגות וכשאתה רואה שהוא מדבר עם אנשים אתה יודע בדיוק מיהו בעל הבית ויש לו אומץ". לעומת דיכטר, אלוף במיל' עוזי דיין, מי שכיהן כראש המועצה לביטחון לאומי, טוען דווקא אחרת. "אבו מאזן הוא מנהיג מאוד חלש. הוא נשאר ברשות כמו הבובה הפיניקית שמוצבת בחרטום הספינה".
מאז חידוש המגעים בין ישראל לפלסטינים, עולות מחדש התהיות על מידת רצינותו וכוונותיו של אבו מאזן להגיע להסדר אמיתי. "בסופו של דבר הוא רוצה מדינה אחת שתשתרע מנהר הירדן ועד לים, שייתכן ויגורו בה גם יהודים, אבל היא לא תהיה מדינת הלאום של העם היהודי", טוען ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי.
צריך לזכור, בשנים ההן אבו מאזן הוא לא מי שקובע. הוא היה אז מספר שתיים של ערפאת והיחסים ביניהם היו, בלשון המעטה, מורכבים.
"עשוי להיות זה שייקח את העט ויחתום"
"אבו מאזן הוא לא המנהיג המתון ברשות", אומר ד"ר יוסי ביילין, מיוזמי תהליך אוסלו. "אבל הוא המנהיג הפרגמטי ביותר שאנחנו יכולים לאחל לנו. אני לא רואה אחרי אבו מאזן עוד אבו מאזן, ואולי זוהי תקוותו של הימין".
"עם כל הקושי וגם כל החולשה שיש לו כמנהיג לא כריזמטי, הוא האיש שבערוב ימיו עשוי להיות זה שייקח את העט ויחתום על הסכם שאתו ישראל יכולה לחיות", הוסיף ביילין.
בקרוב יציג מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי את מסמך העקרונות לשני הצדדים, אך בינתיים לא מנשבות רוחות עזות של שלום בציר רמאללה-ירושלים. המלחמה על דעת הקהל בינתיים בעיצומה, כשאף אחד מהצדדים אינו מעוניין לצאת הסרבן של סיבוב השיחות, לא אבו מאזן וגם לא ראש הממשלה נתניהו.