סביר להניח שאם אתם לא פותחים את היום במדורי הספורט השם מיטש גולדהאר לא אומר לכם הרבה. אבל כבר שלוש שנים שעולם הכדורגל מנסה לפתור את חידת איש העסקים הקנדי ששווה יותר ממיליארד וחצי דולר שהגיע משום מקום, ובחר לשפוך מאות מיליונים דווקא על המגרש ודווקא על מכבי תל אביב. "אמרתי כבר לפני הרבה שנים לחבר שלי, 'אם אי פעם תראה שאני עומד לקנות קבוצת ספורט, אתה צריך פשוט לחבוט לי בראש'", אומר גולדהאר בחיוך, וממשיך, "השקעה בקבוצת ספורט יכולה להיות דרך מצוינת להפוך הון גדול להון קטן. אני יודע שהרבה פעמים תויגתי בישראל כפראייר. אני די אוהב את זה שחושבים שאני פראייר לפעמים כי כולם מסירים את המגננות שלהם כשהם חושבים שיש להם עסק עם פראייר. זה בסדר, זה לא מפריע לי ולא מדאיג אותי. אני חושב שזה מצחיק".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

את הקבוצה רכש מאלכס שניידר, מיליארדר קנדי אחר שברח כל עוד הוא יכול. מכבי תל אביב הייתה על סף פשיטת רגל, מועדון עם עבר מפואר, הווה מרוסק ושום עתיד. באופן מוזר זה דווקא התאים לגולדהאר שלא חיפש רווח. הוא זיהה כאן הזדמנות לחולל שינוי דרך הספורט, אם תרצו, להוכיח שהמתכון שלו להצלחה בעסקים עובד גם על המגרש. "המטרה המרכזית של מה שאנו מנסים לעשות היא לבנות מועדון כדורגל", הוא מבהיר. "לא רק הקבוצה הרגילה, אלא מועדון כדורגל שעושה דברים בסטנדרטים גבוהים בכל ההיבטים. אני לא חושב שיש לי זכות לומר שאני ציוני, זאת המשפחה שלי. ישראל היא המשפחה שלי. אמא שלי הייתה ניצולת שואה, אז יש לי תחושות אישיות רגישות בנושא, לכן הדבר הזה - יחד עם דברים נוספים - כולם מקובצים יחד, גורמים לי לתחושות עזות מאוד לגבי המקום הזה".

"תמיד נישאר עם רגליים על הקרקע"

באותה שורה עם החלוץ. דוד האפסנאי וגולדהא
באותה שורה עם החלוץ. דוד האפסנאי וגולדהא | צילום:

במועדון של גולדהאר, דוד האפסנאי המיתולוגי הוא באותה שורה עם החלוץ שכובש את השער. "שחקן שרוצה לחגוג, לפחות בינו לבין עצמו, משהו שהוא עשה וקיבל עליו הכרה, צריך לזכור 100 אנשים אחרים שהפכו את זה לאפשרי", הוא מסביר. "יש 100 אנשים שהעניקו לשחקן הזה את האפשרות להיות על המגרש ולהבקיע שער".

השבוע סוף סוף אפילו הציניקנים מבין הפרשנים הבינו שהבחור לא פראייר. מכבי תל אביב אחרי עשור מאכזב, שלא לומר מייאש, זכתה באליפות המדינה. אימון ראשון אחרי וגולדהאר שמח על הזכייה אבל כהרגלו - מתמקד בדרך: "זה מה שגורם לקבוצה הזאת לעבוד", אמר השבוע לשחקני הקבוצה, "להישאר צנועים, לשמור על רוח הלחימה ולכבד כל אחד ואחד מאיתנו, גם אם נגיע הכי גבוה שאפשר. תמיד נישאר עם רגליים על הקרקע".

"אני מאמין שאם נעשה דברים בצורה נכונה, האליפויות יגיעו", טוען גולדהאר. "לכן אני לא מתמקד בתוצאות עצמן, אלא בשינוי, ואם נתמקד בשינוי, אני מאמין שהתוצאות ידאגו לעצמן". אגב, ביום שאחרי חגיגות הניצחון - ובלי מצלמות - גולדהאר לקח את בכירי המועדון והצלחת והלך לביתו של מני לוי, סמל המועדון, שחקן הקבוצה לשעבר שהתמוטט על המגרש במהלך משחק ומאז לא השתקם. "זאת תהיה טעות לשכוח אותו ברגע הזה. אז הלכנו לבקר אותו. היה נהדר לחלוק איתו את ההישג. זה לא משהו שצריך לצלם", אומר גולדהאר כשהוא על סף דמעות.

גולדהאר מתעקש שהוא כאן רק בגלל האהבה לספורט והקשר המיוחד לארץ. הכי רחוק מגאידמק. לא רוצה שתכירו אותו, לא צריך שתאהבו אותו, לא מעוניין בפוליטיקה וגם לא מחפש עוד עסקים בישראל: "אני חושב שאף אחד לא מבין אותי. נוח לי מאוד לא להיות פופולרי, ונוח לי להרגיש לא בנוח".

"מי שמחפש אך ורק תמורה כספית, אך ורק מתאכזב"

קשה להאמין אבל זו הפעם הראשונה בחייו שהתיישב לריאיון אחד על אחד מול המצלמה כדי לדבר על עצמו. אז למה עכשיו? יועציו שכנעו אותו שזה מס שהוא צריך לשלם לטובת הקבוצה והאוהדים, חשוב שאנשים יידעו על המהפכה שצבועה בכחול-צהוב. "אני לא מרוויח כסף מהקבוצה עכשיו", הוא מדגיש, "בפירוש לא. התמורה להשקעה שלך לא נמדדת רק בכסף. מי שמחפש אך ורק תמורה כספית, אך ורק מתאכזב".

גולדהאר יכול להרשות לעצמו לא לחשוב על הרווחים. הוא החל לצבור הון כמלך המרכזים המסחריים של קנדה, אבל את הפריצה הגדולה הוא חייב לאיל הקמעונאות סם וולטון, הבעלים של הענקית "וולמארט", רשת הסופרמרקטים האמריקנית המצליחה. גולדהאר הוא היחיד שהצליח לשכנע את וולטון להפוך לשותף שלו, להרחיב את הרשת לקנדה, וההצלחה הייתה אדירה.

"אם לומר את האמת, זה יכול אולי להעניק קצת תובנות בנוגע למה שהניע אותי, אבל אני בהחלט לא חושב שהמורים שלי בתיכון היו מצביעים עליי ואומרים שאצליח", הוא מתאר לעצמו. לשאלה מדוע הוא לא מוכן לכנות עצמו מיליארדר מצליח, הוא עונה "אני לא בהכרח אוהב להגיד את זה. בעצם אני לא חושב שאי פעם אמרתי את זה".

"אני לא רוצה להחמיץ את ההזדמנות להקים משפחה"

"תמיד נישאר עם רגליים על הקרקע". גולדהאר
"תמיד נישאר עם רגליים על הקרקע". גולדהאר | צילום:

המהפכה של גולדהאר במכבי לא זכתה לקריאות עידוד מהיציע. להיפך. הוא התעקש להביא צוות מקצועי של מאמנים ומנהלים מחו"ל. זה לא יעבוד אמרו לו, המנטליות של השחקנים הישראלים לא מסתדרת עם זרים, כוכב כדורגל שגדל בנתניה לא יבין לעולם מה ההולנדי רוצה ממנו. אבל הוא אמר "כדורגל זה מקצוע. ואני מאמין במקצוענים. אנשים שלא מבינים במנטליות אלא רק בעבודה קשה".

עכשיו, אחרי הזכייה באליפות, הוא מרשה לעצמו לחשוף מה קרה בתחילת הדרך, ומספר על אירועים פליליים של ממש שהתרחשו בחדרי החדרים של משרדי ההנהלה: "היו תקופות מסוימות שצותתו לנו, לתקשורת בינינו, ואנשים שניסו לחבל בתכניות שלנו בכל דרך אפשרית. זה לא משנה ולא חשוב לי מי האנשים האלו. זה היה חדש ולא צפוי, אבל זה קרה ואני חושב שעדיין צריך לשמור על הגינות מסוימת. אם אתה לא אוהב משהו שמישהו אחר עושה, זה בסדר. אבל תשחק לפי הכללים המקובלים, אם אתה רוצה לעשות משהו בנדון. אל תחרוג מהכללים". כל מועדון אחר היה חוגג על הפרשה - כותרות בעיתון, חקירות משטרה, אבל לא גולדהאר. הוא טיפל בבעיה בשקט והתעקש להמשיך הלאה.

גולדהאר מעדיף לא לדבר על הונו, ביקש שלא נתעכב על זה ומשתדל גם לא לנקר עיניים. הוא נוהג ברכב שכור, גר בדירה שכורה בבניין דירות רגיל בתל אביב, מעדיף בכל רגע נתון לעשות רק ספורט. מצד אחר, הוא חגג לא מזמן כבר חמישים, ועכשיו - הוא מגלה - על הפרק המטרה האחת שעוד לא הגשים: משפחה משלו. "כבר נכנסתי לזמן פציעות בחזית של הקמת משפחה", הוא אומר בחיוך. "אני בהחלט אסיר תודה על החיים שהיו לי עד כה, אבל אני לא רוצה לוותר על הקמת משפחה ועל הקדשת הזמן הראוי לכך. אני לא רוצה להתעסק ביותר מדי דברים עד שבסוף אאחר את המועד ואחמיץ את ההזדמנות".