עבור אזרחי מדינות אירופה תיזכר 2012 כאחת השנים הקשות ביותר מאז נפילת מסך הברזל. המשבר הכלכלי רק הולך ומחריף, העוני גובר והחיכוכים בין המקומיים לבין המהגרים הרבים שהתיישבו ביבשת רק החמירו.
למרות כל אלה, הצליחה ההודעה שנמסרה הבוקר מאוסלו, בירת נורווגיה, להפיח רוח של תקווה ונחת - עם ההחלטה להעניק לאיחוד האירופי את פרס נובל לשלום לשנה הנוכחית. את ההכרזה מוועדת הפרס העברנו בשידור חי כאן בחדשות 2 באינטרנט.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
יושב-ראש ועדת הבחירה, טורביון ג'אגלנד, נימק את ההחלטה ואמר כי "האיחוד קידם את השלום, הדמוקרטיה ואת זכויות האדם באירופה". הוא נבחר מבין 231 מועמדים לפרס, מתוכם 43 ארגונים.
"בזכות פועלו של האיחוד, נעלמה ההפרדה שבין המערב למזרח עד כלות. הקונפליקטים המקומיים נפתרו", המשיך ג'גלנד בהסבריו. "בעשור האחרון, שבו נשקלה קבלתה של טורקיה כחברה באיחוד, גרם התהליך לשיפור מצב זכויות האדם גם במדינה זו".
עוד הוסבר כי "בבחירה באיחוד יש משום תזכורת לעולם על עברה של היבשת, ועל המקום שאליו הגיעה - בזכות הארגון. זהו מסר שבמרכזו הצורך לשאוף לשלום ולחזק את האחדות בין המדינות השונות".
נציב האיחוד לזכויות האדם הביע סיפוק רב מהזכייה. "הופתענו מאוד לשמוע על ההישג, דווקא בתקופה שבה מוזכר האיחוד האירופי בהקשר שלילי בחדשות", הוא אמר בריאיון לרשת BBC הבריטית.
מאז 1901, פרס הנובל לשלום ניתן 92 פעמים, הוא ניתן ל 101 אנשים ו 20 ארגונים. ארגון הסיוע הבינלאומי - הצלב האדום, זכה בו שלוש פעמים, ארגון האו"ם למען פליטים - פעמיים.
בין המועמדים לפרס בעבר: היטלר, מוסוליני וסטאלין
מבין 92 האנשים שזכו בפרס היוקרתי ישנן 15 נשים. העיתונאית התימנייה טוואקול קארמן כלת הפרס בשנה שעברה, היא הצעירה מבין הזוכים. האיש היחיד שסירב לקבל את הפרס הוא הפוליטיקאי הויטנאמי לה דוק ת'ו, שנקרא לקבל את הפרס ב-1973 יחד עם הנרי קיסינג'ר על הסכם השלום במדינתו.
רבים מהאנשים שקיבלו את הפרס הם אנשים שנויים במחלוקת או זוכים שנויים במחלוקת, אבל ברשימות המועמדים, ניתן למצוא שמות מוזרים מאוד כמו אדולף היטלר או ג'וזף סטאלין שהיה מועמד ב-1945 וב-1948 על מאמציו לסיים את מלחמת העולם השנייה, הצורר הנאצי היה מועמד לפרס בשנת 1939.
שלושה ישראלים זכו בעבר בפרס היוקרתי: ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין בשנת 1978 על חתימת הסכם השלום עם מצרים ובשנת 1994, זכו ראש הממשלה דאז, יצחק רבין והנשיא המכהן שמעון פרס בצוותא עם יאסר ערפאת.
