מחרתיים אמורה הממשלה להצביע על אימוץ החלטות הוועדה שבחנה את מעמד ילדי העובדים הזרים. אם לא יקרה משהו מאוד לא צפוי, ייאלצו כ-400 ילדים לעזוב את ישראל בתוך 30 יום, ביניהם גם ילדי בית הספר "ביאליק רוגוזין" שבדרום תל אביב - אלה שעומדים דום בטקסי הזיכרון כשהם עטופים בדגלי ישראל ולומדים בשקיקה את ההיסטוריה של המדינה שרוצה לגרש אותם.
זו הייתה השנה הקשה ביותר בתולדות בית הספר. כולם שם מבינים שבאחד בספטמבר הקרוב רבים מהם כבר לא יהיו שם יותר. בין המגורשים, כנראה, גם ילדי החטיבה הצעירה בבית הספר, שם רוקדים הילדים לצלילי שירי חנוכה.
המנהלת קארן מסתובבת כל היום במסדרון, מתכוונת להכניס סנאטורים מארצות הברית לעוד סיור במקום. את המסדרון, כמו אולי בכל גן, מקשטים בציורי ילדים, אבל במבט מקרוב התוכן קצת שונה.
ההורים תומכים ונתמכים
ההורים של הילדים מקפידים להשתלב ולקחת שיעורי ערב - בעברית או למעשה בישראליות. את שיעורי הערב ניתן לראות כאקט כמעט חתרני. בעוד שמחוץ לכותלי המוסד הזה מנסים לעצור ולגרש אותם, כאן דווקא מתאמצים להטמיע אותם עוד יותר לתוך החברה הישראלית.
"בעזרת העברית שאתם באים ולומדים אתם משמשים דוגמה מאוד טובה לילדיכם", מסבירה להורים המורה לעברית. "אם אתם רוצים להיות חלק מהחברה, התנאי הראשון הוא להיות מסוגלים לתקשר באמצעות השפה", היא מוסיפה.
סוד הקסם של בית הספר הוא דווקא ההתעקשות. לא משנה מה יקרה, הם דורשים ומסייעים לתלמידים להצליח בכל מה שייעשה. השנה, למשל, עמדו אחוזי הזכאות לבגרות בבית הספר על 70% - הרבה מעל הממוצע הארצי.
מתכוננים להיפרד
בתקופה האחרונה עמלו כל תלמידי בית הספר על החזרות למסיבת הסיום, כאשר חלקם אפילו לא יודעים אם יוכלו לקחת בה חלק. הם שרו שירים ישראלים, ובעברית, וציינו את כל הסמלים החשובים לתרבות - ועדיין, הם מיועדים לגירוש, גם היום.
אחרי התבוננות של כמעט שנה עדיין קשה לשים את האצבע על סוד הקסם של בית הספר המיוחד הזה. כנראה שמדובר בעובדה הפשוטה שהצוות בהנהגתה של קארן טל, מנהלת המוסד, פשוט אוהב ללא תנאי את התלמידים ואת הוריהם - ומנסה לעשות הכל כדי לשלב אותם בחברה, שלא כמו המדינה.