"אני כל הזמן עם הבשורה הזאת וכל הזמן עם הרגעים האלה", מספרת ציונה נתנאל, אלמנתו של יהונתן נתנאל ז"ל. "כי זה לא היה מזמן".
רק שלושה חודשים וחצי חלפו. סרן יהונתן נתנאל, סגן מפקד פלוגה בצנחנים, נהרג ביום שלישי, 6 בינואר, בעיצומה של הלחימה בעזה. עבור ציונה אלמנתו, הזמן עצר מלכת. רק כשהיא מביטה במעיין, בתם הקטנה שכל כך גדלה מאז, היא מבינה שהימים חולפים.
העיניים של יהונתן ז"ל נשקפות מפניה של מעיין ונותנות המון. לא רק לציונה, אלא לכל המשפחה. "החיוך שלה כשהיא מחייכת אליי, והיא מחייכת, את רואה את יהונתן כאילו אומר לי: 'אמא, ד"ש'. זה כאילו נשאר משהו", מספרת מלכי נתנאל, אמו של יהונתן. "זה לא כאילו. נשאר משהו, נשאר הרבה".
"יומיים אחרי שראיתי אותה בטלוויזיה - גם אצלי דפקו בדלת"
בחודשיים הראשונים לאחר מותו של יהונתן עברו ציונה ומעיין לגור בבית משפחת נתנאל. עכשיו, כשהן לבד בדירה שציונה שכרה כמה מטרים משם, חסרונו של יהונתן מתגבר ונשאר לה להיאחז בסרטי החתונה שצולמו רק לפני כשנה.
לאחרונה, מצאה ציונה מישהי ששומעת את הזעקות שלה ומרגישה אותן ממש כמוה, על בשרה. שרון רוזנר, אלמנתו של רועי רוזנר ז"ל, מספרת "עקבתי ממש. הייתי צמודה לטלוויזיה. כל הלחימה הזאת. ואז ראיתי את ציונה והיא נחרתה לי בראש. יומיים אחרי זה דפקו גם אצלי בדלת. גם עולמי חרב".
סרן רועי רוזנר, מפקד פלוגה ביחידת כפיר, נהרג מירי נ"ט באותו השבוע שבו נהרג יהונתן נתנאל. ממש כמו יהונתן וציונה, גם רועי ושרון התחתנו חודשים ספורים לפני המלחמה בעזה. שרון מספרת, "שתינו חגגנו את יום הנישואים הראשון שלנו עם בני זוגנו בבית העלמין".
