הזקנה במסדרון עדיין שם: דוח מבקר המדינה השנתי שפורסם היום (שלישי) עוסק רבות במשבר במערכת הרפואה. הדוח מצביע על מחסור במאות מיטות לטיפול נמרץ ועל מספר אחיות מועט במחלקות פנימות - מצב המסכן את בריאותם של המאושפזים: "יותר מ-500 חולים מוגדרים בסיכון מוגבר למוות בשל המחסור במיטות אלה".
לקריאת הפרק על תקציב מערכת הבריאות
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, ציין כי רק כ-30% מהמשרות של מומחים ברפואה דחופה אוישו, ורופאים מומחים ממלאים את תפקידם. "לדעתם יש חולים שנפטרים או הופכים נכים בגלל אי-זיהוי מיידי של הבעיה שממנה סבלו בשל היעדר רופאים מומחים", הוסיף המבקר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אחד הנזקים העיקריים של היעדר התקצוב למערכת הבריאות הוא תנאי אשפוז לקויים, שפוגעים בפרטיות החולה ואף יכולים לסכן את מצבו ולהוביל לזיהומים. "תנאי האשפוז אינם מאפשרים לתת את הטיפול הראוי וההולם לחולה", טען המבקר, שהצביע על היעדר ניקיון ראוי בסביבת החולה, מחסור בבגדים לחולים וארוחות שמוגשות קרות.
פגיעה בפרטיות החולים וחשש להזנחה וליקויי היגיינה
בביקורת התגלה כי בחלק משנת 2013 אושפזו בממוצע 44.1 חולים במחלקה פנימית, הכוללת 32 מיטות לפי התקן - תפוסה של 138%. "לפיכך חולים אושפזו במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, ונצפו חולים מאושפזים במחלקות הפנימיות במסדרונות ובמעברים ללא וילון או פרגוד".
"לא תמיד נשמרת דיסקרטיות בעת טיפול בענייני החולה", ציין המבקר. "בדרך כלל הסיבה לכך היא היעדר משאבים פיזיים שיכולים לאפשר שמירה על פרטיות החולה המאושפז". המבקר הדגיש כי וילון הבד הדק והטיפול הרפואי החשוף לכל, פוגעים בפרטיות.
במספר חדרי מיון אותרו ליקויי תברואה בסביבת החולים ועלה חשד להזנחה. גם בהקפדה על ההיגיינה בחדרי הניתוח נמצאו ליקויים: "אשפוז בסביבה מזוהמת מסכן את חייו ומעורר בו תחושה של זלזול בכבודו". אחת הדוגמאות הבולטות לעומס היא הטיפול בקשישים שסבלו מחבלת ראש: רבים מהם דיווחו על זמני המתנה ארוכים, וחלקם נטשו את המיון לאחר המתנה של יותר משש שעות.
רק 3 מכשירי MRI למיליון איש
גם המחסור ברופאים פנימאים נמשך, לצד תפוסה שמגיעה לעיתים ב-140% באותן מחלקות. כך למעשה 11 רופאים שאמורים לטפל ב-38 חולים מטפלים בפועל ב-53 חולים. בשל המצוקה התקציבית, אחיות "מבצעות גם מטלות הנכללות בתפקידיהם של עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים ודיאטניות", למרות הכשרה חלקית בלבד לנושא. הטלת המשימות הנוספות פוגע ביכולתן לטפל בחולים במחלקות אלו.
המחסור התקציבי מתבטא לא רק בהיקף הרופאים: בישראל יש רק כשלושה מכשירי MRI לכל מיליון תושבים, לעומת 14 מכשירים למיליון איש בממוצע במדינות ה-OECD. גם במכשירי ה-CT ישראל נמצאת בנחיתות: 9.2 למיליון איש לעומת 24 בממוצע ב-OECD. גם המכשור הקיים לא בהכרח פולט קרינה מופחתת, וחלק מהחולים חשופים לקרינה מייננת.
"תיירות המרפא פוגעת בשירות לאזרחים"
תיירות המרפא מופיעה בדוח כאחת הסיבות למצב הירוד של הרפואה: "השירות שניתן לכלל תושבי המדינה נפגע עקב מתן שירותי התיירות הרפואית בבתי החולים הכלליים", הוסיף שפירא. המבקר ציין שהתיירות הרפואית "משתמשת במשאבים ובתשתיות של בתי החולים שיש בהם מחסור, ונועדו לשמש בראש ובראשונה את כלל תושבי ישראל", והזכיר כי רופאים העניקו קדימות לתיירי מרפא על פני ישראלים.
זמני ההמתנה לבדיקות מתקדמות ויקרות גבוה בהרבה עבור ישראלים לעומת תיירי מרפא: בבית החולים תל השומר המתינו כ-36% מהישראלים יותר מ-64 ימים לבדיקת MRI לא דחופה לעומת כ-6% מהתיירים, ובבילינסון רק כ-4% מהתיירים המתינו לפיענוח הבדיקה יותר מחמישה ימים, לעומת כ-60% מהישראלים. "הנתונים מצביעים על מתן עדיפות מובהקת לתיירי מרפא - הן בזמן ההמתנה לבדיקות והן בפענוחן, זאת בניגוד לחוזר מינהל רפואה", הוסיף.
המחסור בכוח אדם פוגע גם בביצוע הבדיקות: מכשירי דימות רפואיים הפולטים קרינה מייננת מופעלים גם על ידי מי שאינם בעלי השכלה מתאימה ו-70% מתצלומי החזה והאורטופדיה מנותחים על ידי רופאים שאינם מוכשרים לכך.
העומס על הרופאים מוביל לכך שבמקרים רבים "אין להם פנאי" למסור למטופלים מידע רפואי מלא. גם ההסברים החשובים על טפסי הסכמה לניסוח נעשו במהירות וללא זמן להתלבטות. "בביקורת עלה שלעיתים כותבים הרופאים בבתי החולים מידע שגוי במסמכים רפואיים ובסיכומי המחלה, וכן סימולים שגויים של האבחנות. הרישום השגוי נותר בתיקו הרפואי של החולה, ולכן חולה זה עלול לקבל טיפול שאינו מתאים במדויק לצרכיו הרפואיים".