העובדה שמחירי המזון בישראל יקרים מורגשת היטב בכל כיס. הפעם במסגרת פרוייקט הכתבות של חדשות 2 בדקנו מי גוזר את הקופון על התוצרת החקלאית, ולמה, למשל, זול יותר לקנות חטיף ביסלי במגזר הערבי מאשר ביסלי בעברית?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הפרק הקודם בסדרת הכתבות: למה הצעצועים יקרים כל כך?
הפרק הראשון: מלחמת היבואנים שמעלה את המחירים
כבר 30 שנה שמרדכי אכרת ממגדים מגדל פלפלים. "עלות הגידול היא ארבעה שקלים לקילו - הכנת השטח, תיחוח, חומרי הדברה, חוטי הדליה, תשלום לעובדים והשקייה כמובן", הוא מסביר. גם כשהוא קוטף את הפלפלים, הוא לא יודע כמה יקבל עבורם. המחיר יקבע אחר כך- לפי היצע וביקוש בשוק הסיטונאי.
מה שמרדכי יודע הוא שהיום יש הרבה היצע בשוק - מה שאומר רווח קטן עבורו. "אני משתדל לקטוף רק את מה שאין לי ברירה", סיפר. מאוחר יותר הוא גילה שלפי המחיר שנקבע בשוק מרדכי ירוויח על הפלפלים שלושה שקלים לקילו בלבד.
לאחר מכן, הפלפלים של מרדכי מועמסים לתחנה השנייה בדרך אלינו, אל משאית המשווק מחברת דוד חי. הוא מוביל אותם מכאן אל השוק הסיטונאי בצריפין, ועל השירות הזה הוא גובה 4%. כך נוספו עוד 15 אגורות לפלפלים בדרך אלינו.
השוק הסיטונאי בצריפין שוקק מאד בלילה. ירקות ופירות מגיעים לכאן, גם הפלפלים של מרדכי. אריה הסיטונאי ירוויח גם הוא מהמכירה שלהם לירקנים ולקניינים שרוכשים אותם במרוכז לחנויות קטנות. "הרווח שלנו הוא בין 12% ל-14% מהמחיר", הסביר אריה.
אז בדרך אלינו מחיר הפלפל שוב עלה - ואריה הרי מנסה למכור את הפלפלים במחיר היקר ביותר כדי להגדיל את הרווח שלו. מי שמתמקח איתו הוא שמעון, קניין של ירקנים ומכולות, שמנסה להוזיל את המחיר עבור הלקוחות שלו. שמעון מחליט לקנות את הפלפלים מהשדה של מרדכי ב-3.70 לקילו, אך רק למחרת הוא ידע אם קיבל אותם במחיר טוב.
את הקלפים מחזיק קרוב לחזה איש אחד, ממועצת הצמחים, ששומע את כל העסקאות, קובע מחיר מומלץ לכל ירק ופרי, שמשפיע בעיקר על הכסף שאנחנו נשלם עבורם. אותו אדם, המכונה בפי הירקנים "התקליט", מפרסם את המחיר רק בבוקר, כשיסתיימו כל העסקאות.
כששמעון יוצא מהשוק הסיטונאי עם המשאית, מחיר הפלפל שוב עלה ב-13%, הרי גם הוא עבד כל הלילה. כעת, עם שחר, הוא בדרך לחלק אותו. את הרווח שלו על הפלפל הוא יקבל מהירקנים. את פער התיווך, אנחנו נשלם. מי שיקבע את המחיר של הפלפל עכשיו הוא שלמה, מנהל סופר בראשון לציון, שמוכר אותם תמורת 5.90 שקלים לקילו.
כאן הגיעו הפלפלים של מרדכי החקלאי לסוף דרכם, המחיר - שלושה שקלים שקיבל עליהם הכפיל את עצמו מתחילת המסע ועוד הסופר בראשון. אגב, על פי המחיר המומלץ שהתפרסם הבוקר הבין מרדכי שגם היום הוא לא הרוויח, אלא דווקא הפסיד. המחיר המומלץ היה 4.80 שקלים לקילו פלפלים, ומרדכי מכר את שלו ב-3.70. "הרווחתי מפלפלים בפעם האחרונה לפני בערך חמש שנים", מספר מרדכי בעצב.
שמעון הקניין עוד לא סיים את יום העבודה. יש לו במשאית פלפלים יקרים יותר של עין יהב, עליהם קיבל באותו יום החקלאי 4.5 שקלים. את הפלפלים האלה שמעון מכר למכולת במרכז הארץ בחמישה שקלים, אבל מדהים לראות לאיזה מחיר הם יזנקו שם: בצרכניה ברמת השרון מכרו לנו את הפלפלים של עין יהב ב-13.70 שקלים לקילו. המוכר סיפר כי הוא קנה את אותם בשמונה שקלים לקילו בשוק הסיטונאי.
אותם פלפלים מעין יהב הגיעו גם ישירות מהחקלאי לרשתות השיווק. הירקות שמגיעים לרשתות השיווק מגיעים דרך חברת בת משווקת ישירות מהחקלאים לרשתות - ובכך פוסחת על שלל מתווכים. מה שאמור לגרום למחירים ברשתות, להיות נמוכים יותר. אלא שזה לא בהכרח קורה. "הם מורידים לנו בין 17% ל-20% עמלה, כי הם יכולים", סיפר לנו חקלאי.
נציגי רשתות השיווק הגדולות, מגה ושופרסל, שחולשות על יותר ממחצית השוק, סירבו להתראיין לכתבה ולספר על מדיניות התמחור שלהם בירקות, ובכלל. קובי כהן מרשת "סופר יודה" התל אביבית דווקא פתח לנו את השער. "לנהל חנות בתל אביב זה יקר מאוד, במחיר הזה רמי לוי מחזיק סניף של 100 מטר בקריית שמונה", ציין.
מישהו הרי משלם על השכירות, הארנונה, מיסי השילוט - אלה הלקוחות התל אביבים שקובי מנסה לפצות אותם במה שהוא חושב שהם אוהבים. "נלחמתי עם הספקים למכור מגנום במחיר זול, כי אני יודע שהלקוחות שלי אוהבים אותו, גם ככה הרווח אפסי", סיפר קובי.
תחום המשקאות הקלים נחשב ריכוזי, לכן כנראה פערי המחירים ביננו לבין אירופה הם גדולים. על פי פרסום של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשבוע שעבר, עומד הפער על 68%.
רגע לפני שיצאנו מהחנות רצינו לקחת ביסלי, שעלה חמישה וחצי שקלים. החלטנו לנסוע מחוץ לעיר לנסות לקבל עסקה טובה יותר על החטיף הפופולרי. הגענו למחסן סחורות אי שם במרכז הארץ.
באריזות המיועדות לדוברי ערבית יש 50 גרם מוצר, באלו שבעברית 70 גרם. הסיטונאי רודי בר יוסף קונה את הביסלי בערבית מסיטונאי מהמגזר הערבי. "כל שקית עולה לי 1.27 שקלים כולל מע"מ, אני מוכר אותה בשקל וחצי ומרוויח יפה", הסביר.
אז בחישוב פשוט - 100 גרם ביסלי בעברית עולה 4.30 שקלים, ואילו ביסלי בערבית עולה 2.65 אגורות - האריזה בעברית יקרה ב-62% אחוזים מזו בערבית, הרבה יותר מההבדל בגדלים. "התחלנו למכור ביסלי בערבית למגזר היהודי, כי אנשים מבינים שזה אותו דבר", סיפר בר יוסף. "זה ביסלי עם כשרות. אבל אסם בעצמם לא מוכרים את זה למגזר היהודי".
אם בתוך המדינה יש כאלה הבדלים במחירים, כמה שונים המחירים של מוצרים ישראלים בארצות הברית? השוואת המחירים שעשינו מתבססת על המחירים שבדקנו ברשתות שיווק בתל אביב.
אם בעבר ישראלים בחו"ל היו מבקשים לשלוח להם חטיפים מישראל בגלל הגעגוע והמחירים - היום התמונה הפוכה. אותו הביסלי, 70 גרם, עולה בניו ג'רזי כ-3 שקלים בלבד לעומת 5 שקלים בארץ, וגם הבמבה, עוד חטיף מישראל, זולה יותר בשקל.
ומה קורה במסעדות? "מחירי המזון בארץ במסעדות עלו בצורה משמעותית- פעם היה לנו יקר כשנסענו לאירופה, היום בארץ יקר", ציין יענקל'ה שיין, בעל מסעדת שיין אנד שארפ, שייעץ למסעדות באירופה. "כל חומרי הגלם התייקרו באופן לא יאומן".
יענקל'ה הסביר לנו איך הוא מתמחר מנה של 315 גרם במסעדה שלו. "הדג הזה עלה לי 27.30 שקלים, 2.5 שקלים עולה הארטישוק, 2.1 שקלים עולות פטריות הפורטובלו, 80 גרם ברוקולי עולים שלושה שקלים, עגבניות עולות 20 אגורות, חמאה - 4 שקלים, שמן עולה שקל ויין עולה 60 אגורות. בסך הכול המנה עולה 41 שקלים. כשמוסיפים את שכר המנהל והטבח מגיעים ל-66 אחוזים, וצריך להוסיף גם את הארנונה והמסים העירוניים על המסעדה. ויש גם את הרווח". כך מחיר המנה קופץ ל-110 שקלים.
ואלו רק חלק קטן מההוצאות: מה שעושה את המסעדות לעסק הכי מסוכן היא העובדה ש-70% מהמסעדות נסגרות או משנות מתכונת תוך חמש שנים.
אז את המחיר של המסים, עליות המחירים בחומרי הגלם, ושלל המתווכים- אנחנו משלמים- אם זה בתוך הסלט, במכולת או אם חסכנו מספיק על המנה במסעדה. מי שגוזרים את הקופון גם כאן, אלו לא היצרנים והעסקים הקטנים, המרוויחים הגדולים גם כאן- אלו היצרנים, היבואנים והרשתות הגדולות שמכתיבות את המחיר ללא הפרעה.