6 שעות, רק 6 שעות, הספיקו כדי שכולנו נבין את עוצמת הדרמה: ערוצי דיגיטל משותקים, שירות לקוחות דיגיטלי מנוטרל, לידים שנעצרים ומיליארדים שירדו לטימיון. לא רק מארק צוקרברג לא ישן הלילה. אפשר להניח כי שנתם של רבים בעולם העסקי והארגוני נדדה סביב השאלה: ומה יקרה אם זה ייקח זמן? מה עושים כאשר הרכיב האסטרטגי המרכזי שלך בעולמות הדיגיטל ובכלל – הרשתות החברתיות – פשוט קורס?
אמש חווינו כולנו מקדמה לתרחישים קיצוניים הרבה יותר – אבל לא בהכרח דימיוניים. לדוגמה: גורם עלום מצליח לשתק את הרשתות החברתיות המובילות של העולם המערבי לא לשעות ספורות. תתארו לעצמכם עולם שבו אין וואטסאפ ואין פייסבוק ואין אינסטגרם במשך ארבע יממות נניח. אפשר רק לדמיין את הכאוס.
באופן סמלי כמעט, הקריסה של פייסבוק ושות' מגיעה בצמידות ריאיון המטלטל של העובדת לשעבר, פרנסיס האוגן, בתוכנית 60 דקות של CBS. המסר של האוגן וגם אחרים לפניה היה ברור: האלגוריתם המפורסם של פייסבוק בנוי באופן המתעדף כסף על פני ערכים נניח. זה גם מסביר את מלכודת הדבש שיצר צוקרברג עבור המפרסמים, כשהדיל פשוט: אתם תשלמו – ותנו לאלגוריתם לעשות עבודה. זו הסיבה שאין מתחרים לפייסבוק מבחינת עלויות בקמפיינים של לידים לדוגמה. וזו הסיבה לטעות קריטית של רבים מהמפרסמים שבוחרים לשים את כלל או כמעט כלל תקציבי הפרסום בסל אחד: של שתי הענקיות - פייסבוק וגוגל.
בבסיס אסטרטגיה דיגיטלית נכונה בעידן הזה צריכה להיות ההבנה שהכל, ממש הכל, יכול להשתנות ברגע. בגלל הקורונה, בגלל משבר האקלים, בגלל האלימות הכללית ברשתות החברתיות, שמטרידה יותר ויותר המחוקקים בעולם. ולכן, את הביצים צריך לחלק לכמה סלים – ולייצר פילוח תקציבי לערוצי המדיה הדיגיטליים שכולל עוד רכיבים, מעבר לתאגידי הענק.
בחסות הקורונה, ערוצי הפרסום הדיגיטלי הלכו והתרחבו בשנתיים האחרונות הרבה מעבר לפייסבוק וגוגל – ומייצרים למפרסמים אופציות מעניינות. כך למשל מגמה שיובאה מארה"ב והולכת ומתרחבת גם בישראל היא פלטפורמות דיגיטל, המייצרות חדשות היפר-לוקאליות News) Hyperlocal), מבוססות קהילה. הכוונה לחדשות הממוקדות בנעשה בסביבה הקרובה מאוד, הקהילתית, של הגולש. בארה"ב זה כבר קורה עם אתרים ובלוגרים המספקים חדשות שוטפות על הדברים שמטרידים באמת את רובנו באמת – מה שקורה ליד הבית: אם זה עץ שנפל, ראיון עם השוטר השכונתי ועוד.
במרבית המקרים מדובר בבלוגר או עיתונאי אחד שהאחראי לרוב המכריע של התכנים, וזהו עיסוקו.
וכן, גם בישראל, הרבה בחסות הקורונה, זה כבר קורה עם ערוצי תקשורת שצומחים מלמטה על ידי עיתונאי או בלוגר וצוברים להם קהל מקומי אדוק, לעתים של מאות אלפי גולשים בחודש. והערוצים האלה פתוחים לרווחה למפרסמים קטנים וגדולים, בעלויות נמוכות יחסית.
צריך להדגיש: זהו אינו המקומון של פעם, זה שהוקם בשנות ה-80 וקרס בחסות הקורונה. אין לו מהדורה מודפסת, המערכת היא פעמים רבות של איש אחד והאמצעים דלים – ולכן, לא כל אתר מקומי הוא פלטפורמה ראויה לפרסום משמעותי ומתמשך. לעומת זאת, אם מצאתם את הפלטפורמה כמתאימה לקהל המקומי – זהו בול בפוני מהסוג שכולנו אוהבים.
הערוצים המקומיים החדשים אינם כמובן האופציה היחידה. אנו בעידן של אינספור אתרים ופלטפורמות מכל הסוגים, שהולכים ומתפתחים. כל אחד מהם עשוי להיות ערוץ מצוין לקשר עם הגולשים, שאינו עובר בסמטת צוקרברג.
אבי זיתן הוא בעלים של חברה לייעוץ אסטרטגי שיווקי פרקטי שמלווה חברות וארגונים בתהליכים גיבוש ויישום של אסטרטגיה שיווקית ותקשורתית.
צחר רותם הוא מומחה לשיווק דיגיטלי, המתמחה בבנייה והובלה של מערכי דיגיטל לחברות וארגונים ונמנה על מייסדי המיזם המקומי הדיגטלי: שרון און ליין