מבחוץ, למראית עין כלכלית הכל עובד. הבורסה עלתה, הריבית על אגרות החוב של מדינת ישראל נסחרות בהתאם לדרוג עם פרמיית סיכון ממש נמוכה, הגרעון עדיין נמוך, ממש נמוך ביחס למדינות אחרות והדולר טוב הדולר. ב 15.8.2022 שער הדולר היה 3.26ש"ח אתמול הוא עמד על 3.75 ₪, עליה של 15.9%.
לפיץ', כמו כל סוכנויות הדרוג, יש תפקיד אחד בחיים – להעריך את יכולת ההחזר של חברה או מדינה. במילים אחרות - להגדיר מה הסיכון הגלום בהשקעה באג"ח או בהלוואה בהסתכלות לפדיון. בהסתכלות לפדיון, האג"ח של מדינת ישראל, עדיין נראה טוב - בייחוד אם מאמינים למר כלכלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו - שהרפורמה ממש מותנה, הציבור עוד מעט יבין ויחזור לעיסוקיו ובכל מקרה ההתנהלות בוודאי לא תזיק למשק.
אם אתם מעריכים שההטבות הסקטוריאליות, העדר ההשקעה בפיתוח מניב, כסף שיוצא מכאן, כסף שלא נכנס לכאן, היכולת התפעולית של המשרדים הממשלתיים, המצב החברתי והמצב הביטחוני לא ישפיעו על שער הדולר, הצריכה הפרטית, תשלומי המיסים, והצמיחה במשק אתם מסכימים עם הכלכלנים של פיץ' – התחזית היא שהצמיחה בישראל תישאר גבוהה.
מה מעניין את סוזאן?
סוכניות הדרוג הם לא יועצי השקעות, הם לא סוחרים. מעניין אותם יכולת החזר החוב לא האם תרוויחו או תפסידו על ההשקעה בשנה הבאה. תחשבו אבל על סוזאן בניו-יורק מנהלת השקעות במורגן סטנלי או סיטיבנק או גולדמן סאקס. היא צריכה להחליט האם להשקיע עבור לקוחותיה באגרות חוב של ממשלת ישראל אל מול מדינות אחרות. היא מסתכלת על הדרוג, כלומר על הסיכון שממשלת ישראל תפשוט רגל, מסתכלת על התשואה הצפויה אבל גם מסתכלת על שער החליפין ועל הכותרות בעיתונות הזרה – פרעות ביהודה ושומרון, חוסר יציבות ביטחונית, חריקת בלמים בתעשיית ההייטק, 32 שבועות של מחאה, ירידה חדה בשוויון כפי שבא לידי ביטוי במאי 2023 כשישראל ירדה למקום האחרון בשוויון בין נשים לגברים במדינות ה-OECD.
סוזאן שואלת את עצמה בהינתן כל זה, כל מה שלא עניין את פיץ', מה הסיכוי שב- 2024 הריבית במדינת ישראל תרד והיא תראה רווחי הון על השקעתה באגרות חוב ישראליות ותשובתה היא שהסיכוי לתרחיש שכזה הוא כנראה מאוד נמוך. השאלה המשלימה היא מה הסיכון שגלום בשער החליפין בהמשך העלייה באינפלציה בישראל בהמשך העלייה בריבית, בעליה בגרעון, בעליה במחיר ההון של ממשלת ישראל והחברות המובילות במשק וכנגזרת הפסד הון על השקעתה והתשובה היא כנראה גבוה מאוד. סוזאן, על אף אהבתה בעבר להשקעות בישראל, תמצא עבור לקוחותיה נכסים פיננסים חלופיים להשקיע בהם.
סמוטריץ' וברקת כנראה לא מסכימים עם סוזאן הם עדיין מאמינים למוכר האבטיחים ומתעלמים מהקול הבוקע מהאבטיח שהוא נוקש עליו בפראות. הם לא ממש מכירים את התנהגות המסחר בבורסה ואת השפעתה על הכלכלה. מיליוני אנשים בארץ ובעולם צריכים כל בוקר מחדש לקבל את ההחלטה האם בחודשים הקרובים, בשנה הבאה, יהיה כאן יותר טוב או יותר רע. האם השוק יעלה או ירד, האם הסיכוי הגלום ברגיעה ובסגירת פערים מול השווקים בארה"ב ובאירופה גדול מספיק בכדי לקחת את הסיכון שחוסר היציבות כאן יגדל והפנסיות שלנו יפסידו כסף.
אנשים שמגיעים למסקנה שבחודשים הקרובים, בשנה הקרובה הסיכון בישראל גדול מהסיכון בעולם עושים דבר ממש פשוט, מקטינים את החשיפה לשוק הישראלי. במקום להיות מושקעים במניות ואג"ח של חברות ישראליות בשקלים הם מנחים את מנהלת ההשקעות, את סוכן הביטוח לשנות מסלולים ולהגדיל את החשיפה למט"ח. למי שעשתה זאת בתחילת השנה זה ממש השתלם ונראה שהיום יחסי הסיכון סיכוי רק גדלו. במילים פשוטות, אם את לא מאמינה למוכר האבטיחים עדיף לבחור אבטיח אחר.
ועוד דבר חשוב. אם את לא סוזאן שמקצועה לנהל כסף של אחרים, את כנראה סומכת על היועץ הפנסיוני או יועצת ההשקעות שינווטו את הפנסיה ותיק ההשקעות שלך לאן שכדאי. אז זהו שלא. היועץ הפנסיוני מסייע לך לקבל החלטות לגבי היצרן והאפיק הפנסיוני המתאים לך הוא פחות בעניין של מסלולי השקעה. יועצת ההשקעות חושבת בשקלים, חושבת שאת סובלת מהטיית בית (העדפה להשקעות בישראל) ותפקידה הוא להתאים את התיק לצרכי ומטרות הלקוח והלקוחה. אם את רוצה להוריד סיכון היום את צריכה ליזום את השיחה איתם, זה לא יבוא מהם.
הכותבת היא יו"ר IBI קרנות נאמנות.