השבווע הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על קידום תוכנית שבמסגרתה, בין השאר, יוכלו איינג׳לים בסטארט-אפים צעירים לקבל הכרה לצורך מס על רבע מסכום השקעתם, וכך לשלם פחות לקופת המדינה. מעבר לניסיון של סמוטריץ׳ לפייס את ההייטק בימים טרופים ומוטרפים אלה, באמצעות תוכנית שעלתה בעבר, עולה השאלה מה ההיגיון העומד בבסיס המהלך. מדוע לחזק את בעלי ההון ואת אנשי תעשיית ההון-סיכון החזקים בלאו הכי?

בדיוק בעניין הזה יש לנו מה ללמוד מפרשת בשלח, שאותה נקרא השבוע.

מהו בכלל איינג'ל? בעל אמצעים המשקיע במיזמים בתחילת דרכם. לרוב, כאלה שגופים פיננסיים כמו בנקים, בנקים להשקעות וקרנות הון-סיכון לא ישקיעו בהם, בשל הסיכון הרב שכרוך במיזמים בתחילת הדרך, כאשר מידת הוודאות בנוגע לסיכויי ההצלחה שלהם נמוכה. 

האיינג׳ל הוא בעצם מחולל הניסים, המלאך הגואל של היזמים הצעירים, שמחפשים ומתקשים למצוא השקעה. מכאן גם מגיע שמו – איינג׳ל, מלאך. האיינג׳ל, במיוחד כזה שאינו מנוסה, מפתח מצידו ציפיות להתעשר מהשקעתו, עד כי הוא כבר מדמיין שאוטוטו העולם ייוודע למיזם המבריק שבו בחר להשקיע, מיזם שיחולל שינוי לפחות בסדרי הגודל של המצאת הגלגל או חציית ים סוף. את שירת הים הוא שר בשלב מוקדם מדי.  

בכל אופן, למען ההצלחה, האיינג׳ל מוכן לעשות לעתים מעל ומעבר ליזמים. הוא עובד עבורם מסביב לשעון, מחבר אליהם כל אדם רלבנטי ממערך הקשרים שלו, ומשתדל לחולל עבורם ״ניסים״.  

בהשקעה כזו ישנו יסוד לא רציונלי, לעתים פילנתרופי. האיינג׳ל מודע לסיכונים, אך מתאהב ברעיון וביזמים, מתוך אמונה כנה ותקווה לצמוח איתם ביחד. בפועל, בדומה להימורים, רוב מכריע של ההשקעות האיינג׳ליות כושלות. אלה שמצליחות, מבשילות רק לאחר שנים רבות של עבודה מאומצת, לא לפני שהאיינג׳ל מדולל עד דק עם כניסתן של קרנות הון סיכון למשחק.  

גם מערכת היחסים בין האיינג'ל לבין היזם פושטת ולובשת צורה לאורך הדרך, והניחוח הרומנטי מתחלף בניחוח מקצועי יותר. כך, למשל, מוכרחים היזמים להפחית את התלות באייג'לים - כלכלית וגם מנטאלית. האיינג'לים, מצידם, צריכים להשתחרר מסגנון כפייתי או פטרנליסטי, להותיר ליזם מקום לטעויות כדי לאפשר לו צמיחה והתפתחות - אינטרס של שני הצדדים. 

במציאות, מרבית ההשקעות האיינג'ליות מתחילות עם תקווה וזיק בעיינים, ומסתיימות בכישלון כלכלי ונפשי לאחר שנים רבות של ייסורים ותלאות. 

כיצד זה בכל זאת משגשגת התעשיה? 

פשוט: איינג׳לים לא מתים, הם מתחלפים. או שהם הופכים עם השנים ליותר מקצועיים. לחילופין, הם חיים בסביבה כלכלית שמספקת להם הטבות ותמריצים על מנת למזער את היסוד הלא רציונלי בהשקעה - מענקים נדיבים של המדען הראשי, חממות בחסות המדינה, ומתן תמריצים לאיינג'לים מהסוג שמציע שר האוצר.

בפרשת בשלח אנו פוגשים את המיזם והאיינג׳ל הראשונים בהיסטוריה: הפיכת בני יעקב העבדים לאומה של בני חורין. הוא מתחיל עם ה-EXIT  ממצרים, ומסתיימת עם ה-ENTRANCE לארץ כנען. האיינג'ל הוא כמובן אלוהים - המשקיע הראשון שמזהה את הפוטנציאל בעם הזה, ורואה בו את התכונות שיכולות להפוך אותו ל"עם סגולה״. 

קריאה בפרשה מלמדת אותנו שהן היזמים והן האיינג'ל חסרי ניסיון. בני ישראל, נמצאים עדיין בשלב ה-seed (זרע), חיים בתודעת עבדים וזקוקים לאינקובטור, ליחס כפי שמקבלים צמחים בחממה. 

אלוהים, מצידו, עושה מעל ומעבר עבור המיזם: הוא קורע עבור בני ישראל את ים סוף, ממתיק להם את המים, מוריד להם מן ושליו מן השמים. נראה שגם הוא מאמין שההצלחה מעבר לפינה, שעוד רגע עם ישראל מגיע להנפקה בבורסה של יריחו, והאקזיט ממצרים יהפוך לסיפור הצלחה בארץ זבת חלב ודבש. 

בדומה לאיינג׳לים המתחלפים, גם תקוותו של אלוהים מתנפצת פעם אחר פעם. המדרש מספר לנו שרק עשרים אחוז מבני ישראל היו בפועל חלק מהאקזיט ממצרים, והדרך לארץ המובטחת מתארכת. אם זה לא מספיק, בני ישראל כפויי הטובה מתמרמרים ומתגעגעים ל״סיר הבשר״ אשר במצרים. 

אלוהים דורש ציות מוחלט, לאחר שהם ממרים את פיו, ומנסים ללקט מן בשבת, הוא מתנהג כמי שאינו מותיר מרחב לטעויות. בסופו של דבר, בפרשות ההמשך, מבין אלוהים שתהליך ההכשרה מעבדים לבני חורין  אינו עניין למספר שבועות, כי אם לארבעים שנה.

מה אנחנו לומדים מכך?  שכל ההייטק הזה הוא סערה בכוס מים? שמוטב לא לעסוק בהשקעות, או לכל הפחות לא להיות איינג׳לים? חלילה. אין כמו השקעות בסטרט-אפים - בעיניי, המקצוע המרתק בעולם. עם זאת, רצוי להיות איינג'לים מהזן שמתמקצע, שלומד מהניסיון. להבין שמדובר בתחום שצריך לגוון בו השקעות. שהצלחה בו היא סוג של קריעת ים סוף, ועד שההשקעה נושאת פרי - חולפת תקופת מדבר ארוכת שנים. 

מעבר לכך, אני מאמין שהמדינה צריכה לעודד עוד יותר השקעות איינג'ליות ולפעול ליותר דמוקרטיזציה, ולהפרטה של של יכולת ההשקעה. להסיר חסמים ורגולציות על מנת שכל שדרות העם יוכלו להשקיע ולצאת מעבדות לחירות.  איך? למשל, להעביר קורסים בשיתוף פעולה עם המגזר החברתי והעסקי, ללמד את כולם את אומנות ההשקעות - דתיים, חרדים, חילונים, ערבים, פריפריה. 

יזמות, ואיינג׳ליות אינם רק העיסוקים  המרתקים  ביותר בעולם. הם  גם הביטוי האולטימטיבי של הייעוד שלנו כאומה, כעם. המשאב הלאומי שלנו.  חלה עלינו חובה להמשיך ולפתח את מרחב התשוקה הנפלא הזה , וחלילה לא לאפשר פגיעה בו. מרחב היזמות הוא גם התרופה הטובה ביותר לקיטוב בעם. הוא הפיתוי המשובח ביותר להפסיק לעסוק בהבלים, ומהמשובחים  שיש לעסוק בבריאה ולהתקרב לאלוהים.

שבת שלום.  

יואל חשין הוא יו"ר ומייסד קרן ההשקעות B2