בשבועיים האחרונים, העיתונים בארץ ובחו״ל החלו להתמלא בכתבות המנסות לחקור תופעה חדשה, מסתורית ומרתקת בשם "ההתפטרות השקטה". האמת היא שהשם שלה פומפוזי הרבה יותר ממה שהיא באמת אומרת - אף אחד לא מתפטר, אבל זוהי כן קריאה לעובדים להניח את העכבר עם סיום שעות העבודה, לא לענות למיילים ולא לקבוע שיחות זום לשעה תשע בערב. או בקיצור - לא לעבוד שעות נוספות.
חלק טוענים שצמד המילים "התפטרות שקטה" אלו סך הכל מילים מכובסות לעצלות. חלק יגידו שזו סך הכל קריאה לשמור על שיווי המשקל בין העבודה לחיים. חשוב להדגיש שההתפטרות השקטה היא קודם כל האשטאג אינטרנטי, שהתחיל מטיקטוק. עובדים, בעיקר צעירים, קראו לחבריהם לא להתפטר מהעבודות השוחקות שלהם, אלא להוריד את רמת השחיקה של העבודה עצמה. להפסיק להקריב את החיים הפרטיים על מנת להשקיע שעות נוספות, לעבוד בסופי שבוע, להגדיל ראש ולקחת על עצמכם משימות נוספות במטרה להגיע לקידום הנכסף שכנראה לעולם לא יגיע.
אבל ההתפטרות השקטה יכולה לעלות דיון נוסף, שקשור יותר לתעשיית ההייטק. בעשור האחרון קם דור חדש של עסקים - סטארט אפים. גם חברות שהיום הן ציבוריות וגדולות הביאו איתן משהו מהרוח של הימים שבהם הן היו סטארט אפים צעירים ומגניבים. החברות הללו זרקו לפח את סביבת העבודה המשעממת שכולנו הכרנו מסדרות כמו "המשרד", הפלורסנטים המדכדכים והשטיח המודבק לרצפה, הטלפונים המצלצלים על השולחן, המדפסת שלא מפסיקה לעבוד ולעשות רעש, וההתגודדות סביב המקום היחיד שהיה מלבב במשרד - התמי 4.
הסטארט אפים זרקו לפח את סביבת העבודה המשעממת שכולנו הכרנו מסדרות כמו "המשרד", הפלורסנטים המדכדכים והשטיח המודבק לרצפה, הטלפונים המצלצלים על השולחן, המדפסת שלא מפסיקה לעשות רעש, וההתגודדות סביב המקום היחיד שהיה מלבב במשרד - התמי 4
במקום, חברות הסטארט אפ בנו משרדים צבעוניים, התקינו בהם מטבחונים מפנקים, חדרי משחק, וחדרי נושא משונים כמו חדר מוסיקה או בר יין. חלקן הציעו שירותים כמו ספר, תופרת, ואפילו מסאז'יסטית. הן הציעו ארוחות בוקר למשכימים קום, וארוחות ערב חינמיות לאלה שנשארים לעבוד עד מאוחר. עבדתי בחברה כזאת, ומצאתי את עצמי באחד הערבים בוהה בשני אנשים מבוגרים משחקים פינג פונג נלהב למרות שהשעה היתה תשע בערב. אני זוכר שחשבתי לעצמי, "אולי יש לכם אישה, אולי הילדים שלכם מחכים לכם. מה אתם עושים פה? אתם אפילו לא עובדים כרגע!".
אחת הסיבות המרכזיות שסטארט אפים משקיעים כל כך הרבה בפינוקים לעובדים היא מאחר ומתחת לפני השטח, הציפייה היא שהעובדים יחליפו את עולמם הפנימי בעולם העבודה. התחביב שלכם הוא לנגן? יש חדר מוסיקה בשביל זה
אחת הסיבות המרכזיות שסטארט אפים משקיעים כל כך הרבה בפינוקים לעובדים היא מאחר ומתחת לפני השטח, הציפייה היא שהעובדים יחליפו את עולמם הפנימי בעולם העבודה. התחביב שלכם הוא לנגן? יש חדר מוסיקה בשביל זה. צריכים רגע של שקט בתוך ים העבודה? אירגנו לכם חדר מדיטציה. צריכים ראש טוב ולהרגיש שאתם יוצאים לבלות? יש בר משקאות נדיב במטבחון. בשיחות המשוב ישאלו איך ה-Work Life Balance עובד לכם, אבל די ברור שעל פני השטח הדרישות גבוהות, המשימות נערמות ואם תשארו במשרדים המפנקים, תקבלו ארוחת ערב חינם ותבלו עם הקולגות, שהם התחליף למשפחה שלכם.
סטארט אפים לא סתם מתקיימים בעולם כישות שמטרתה להרוויח כסף. יש להם "ערכים", יש להם "תרבות ארגונית" ועוד שלל מושגים שלא היו קשורים פעם לעולמם התאגידי. המטרה הסופית היא שאת המימוש העצמי שלך, על כל רבדיו, תעשה בחברה. היא תספק לך עולם ערכים שהיא אספה, היא תספק לך תרבות, היא תספק לך פינוקים אם רק תישאר עוד שעה לעבוד.
ובסופו של דבר, ההתפטרות השקטה, גם אם היא לא תופעה חדשה בהכרח, היא מעניינת על הרקע של התפיסות של העובדים לגבי המימוש העצמי שלהם. כשעובד מזדהה לחלוטין עם החברה שהוא עובד בה, אין לו בעיה לענות גם בשלוש בלילה. אבל גם אם מספקים לכם את כל הפינוקים במשרד, זה לא בהכרח אומר שקל להחליף את הזהות והערכים האישיים באלה שהחברה בונה לעצמה.
כשעובד מזדהה לחלוטין עם החברה שהוא עובד בה, אין לו בעיה לענות גם בשלוש בלילה. אבל גם אם מספקים לכם את כל הפינוקים במשרד, זה לא בהכרח אומר שקל להחליף את הזהות והערכים האישיים באלה שהחברה בונה לעצמה
ההתפטרות השקטה צריכה להעלות שאלה לא רק לגבי תנאי העבודה ומה שהבוסים מצפים מהעובדים, אלא גם עד כמה אתם כעובדים מוכנים לתת משמעות לחיים דרך מקום העבודה שלכם. האם אפשר לפתח עולם ערכי, קהילתי ובעל משמעות מחוץ לשעות העבודה?
כל הדיון על ההתפטרות השקטה הזכיר לי ראיון עם השחקן ג׳רמי סטרונג, שמשחק את קנדל רוי בסדרה "היורשים". בפרופיל מרשים מאוד עליו, המראיין ניסה להבין את צורת העבודה של סטרונג, המכונה Method acting - זו שיטה ידועה לשמצה בהוליווד, שבה השחקן מגלם את הדמות לאורך כל זמן הצילומים, גם בין טייקים ולפעמים גם כשיושבים לארוחת ערב. הרעיון הוא אף פעם לא לצאת מהדמות, וכך להביא ממנה משהו אותנטי יותר.
כשהשחקן הבריטי בראין קוקס, המגלם את לוגן אב המשפחה, נשאל על השיטה של סטרונג הוא ענה שסטרונג עושה עבודה נפלאה, אבל הוא מודאג לאיך שזה משפיע עליו. "אני חושש שזו מחלה אמריקאית, חוסר היכולת להפריד את עצמך בזמן שאתה עובד". מבחינת קוקס, עבודת משחק היא משהו שעושים כשהמצלמה נדלקת, ומסיימים כשהמצלמה נכבית. אפשר להדליק את זה, ואפשר לכבות את זה. זאת העבודה.