סדרת הפרסומים האחרונה בוול-סטריט ג'ורנל על הבעיות, התקלות, הטיוחים והשקרים שקשורים בפייסבוק היא בדיוק זו – רק סדרת הפרסומים האחרונה. קדמו לה אינסוף תחקירים אחרים, בכמעט כל כלי תקשורת, ארגון או ועדת חקירה שניתן להעלות על הדעת, בכמעט כל מדינה שניתן להעלות על הדעת, על כמעט כל נושא שניתן להעלות על הדעת. ובכל זאת, נדמה שהסדרה הזו מעלה את סף גועל הנפש מאחת מהחברות הבעייתיות ביותר בעידן הדיגיטלי, לרמה חדשה, מה שמעלה את השאלה מתי המשתמשים, המחוקקים ובתי המשפט יגידו "די כבר עם החברה הזו והנזקים הבלתי נתפסים שהיא גורמת".

מסמכי החברה שנחשפו בתחקיר הוול סטריט ג'ורנל הצביעו על אפליה ברורה בתנאי השימוש לטובת המעמד העליון 

במשך שנים פייסבוק טענה ש"כללי הקהילייה" שלה מושתים באופן שווה על כל המשתמשים בפלטפורמה שלה אבל מהתחקיר עולה שבפייסבוק יש שני מעמדות – מעמד הפועלים (אתם חלק ממנו) והמעמד העליון שמורכב מקצת פחות מ-6 מיליון משתמשים ברחבי העולם שהם חלק מתכנית שפייסבוק מכנה בשם XCheck.

בני המעמד העליון יכולים לעשות בפייסבוק, פחות או יותר, מה שבא להם. הם יכולים להסית לאלימות, הם יכולים לפרסם שקרים, הם יכולים אפילו לפרסם תמונות וסרטוני וידאו מז'אנר "פורנוגרפיית הנקמה" ופייסבוק תעמוד מנגד ולא תמחק להם את הפוסטים או תסיר אותם מהפלטפורמה. למה? כי יש להם הרבה עוקבים, כי הם מרכזים סביבם תשומת לב ועניין, כי הם מכניסים לחברה כסף ופייסבוק רוצה בטובתם.

יובל דרור (צילום: מתוך ויקיפדיה)
ד"ר יובל דרור | צילום: מתוך ויקיפדיה

הם חלאות? לא נורא. הם מפרסמים שקרים בוטים? שטויות. הם מתנהגים בבריונות כלפי אנשים אחרים? אוי נו, למה להיות קטנוניים. בתגובה לתחקיר פייסבוק מסרה ש"המערכת נועדה ליצור מדרגה נוספת שתאפשר לנו לאכוף בצורה מדויקת את המדיניות שלנו על תוכן שמחייב הבנה נוספת". פרס יינתן למי שמבין את אוסף המלים החלול הזה.

בפייסבוק מודעים היטב להשפעה השלילית של האינסטגרם על דימוי הגוף של נערים ונערות

בפייסבוק ביצעו מחקר על האופן שבו השימוש באינסטגרם משפיע על תפיסת הגוף של ילדים וילדות שמשתמשים באפליקציה. בוול-סטריט ג'ורנל דיווחו שמתוצאות המחקר של פייסבוק עצמה עולה ש-13% מבני הנוער הבריטים ו-6% מהאמריקאים שדיווחו שהיו להם מחשבות אבדניות ומשתמשים באינסטגרם, טוענים שהסיבה לכך נעוצה באינסטגרם עצמה. שני שליש מבנות הנוער טענו שכאשר הן הרגישו רע ביחס לגוף שלהן, אינסטגרם גרמה להן להרגיש רע עוד יותר. "אנחנו הופכים את דימוי הגוף לשלילי עוד יותר אצל אחת מבין שלוש ילדות מתבגרות", נכתב באחד הדוחות של החברה. "ילדים וילדות מאשימים את אינסטגרם בגידול בשיעורי החרדה והדיכאון", נכתב בדוח אחר.

עכשיו, אלו לא דוחות של עיתונאים שמחפשים את פייסבוק בפינה, של חוקרים ממורמרים, של גופים להגנה על הילד שמחפשים מטרה קלה. אלו דוחות של פייסבוק עצמה על הנזקים שגורם מוצר שנמצא תחת שליטתה המלאה.

כאשר מארק צוקרברג נשאל בשימוע בקונגרס במארס 2021 על האופן שבו האפליקציה משפיעה על בריאותם הנפשית של ילדים הוא ענה: "מתוצאות המחקרים שאני ראיתי עולה שלשימוש באפליקציות חברתיות שמחברות אנשים עם אנשים אחרים יש השפעות חיובית על המצב הנפשי של המשתמשים".

אינסטגרם (צילום: SHUTTERSTOCK)
לא תאונה - אלא תוצאה של עיצוב מכוון ומוקפד | צילום: SHUTTERSTOCK

אם לא די בכך שזו רק חצי אמת (שכידוע, גרועה משקר מחורבן), פייסבוק החליטה לא לפרסם ברבים את תוצאות המחקרים שהיא ערכה. הלכה למעשה, כך עולה מהתחקיר של הוול-סטריט ג'ורנל, היא קברה אותם.

אדם מוסרי שעומד בראש אינסטגרם התראיין באחרונה לפודקאסט Recode Media וטען שבוול-סטריט ג'ורנל לא הדגישו מספיק שלחברה אכפת מהמשתמשים שלה ולכן היא מבצעת מחקרים שמנסים לרדת לעומק הבעיות שהיא עצמה מייצרת, שזה כמעט מצחיק עד כמה שזה מגוחך.

לאחר מכן מוסרי הסביר שלכל מוצר שמשתמשים בו באופן כל כך נרחב יש השלכות חיוביות ושליליות. "למכוניות יש השלכות חיוביות ושליליות. אנחנו מבינים את זה, אנחנו יודעים שיותר אנשים מתים בתאונות דרכים אבל בגדול מכוניות יוצרות הרבה יותר ערך לעולם מאשר הן משמידות ואני חושב שמדיה חברתית היא דומה".

זו כבר לא סתם תשובה מתחמקת, זו גניבת דעת של ממש. אכן, שימוש במכוניות גורם לתאונות דרכים אבל מילת המפתח היא "תאונה". תאונה היא אירוע בלתי מתוכנן ובלתי צפוי שנגרם כתוצאה מתקלה בין אם מכאנית ובין אם אנושית.

נזקים מוכוונים מראש

הנזקים שאינסטגרם גורמת לנערים ולנערות צעירים וצעירות הם לא תקלה אלא תוצאה של עיצוב מכוון ומוקפד, של בחירה והחלטה מודעת ביחס לאופן שבו האלגוריתם של אינסטגרם עובד, ביחס לשאלה את מה ואת מי הוא מקדם. אין כאן דבר לא צפוי; נהפוך הוא.

כדי שההקבלה של מוסרי תעבוד המכונית שעליו הוא מדבר הייתה צריכה לפעול כך שאחת לכמה קילומטרים היא הייתה מאיצה ואז מסובבת את ההגה כך שהנהג יתנגש בקיר ההפרדה. לעתים הנהג היה מצליח להשתלט על ההגה ולפעמים לא, לפעמים הנהג היה שורד ולפעמים לא. אבל עזבו שטויות – תראו את בגד הים החדש שקניתי!

פייסבוק נמנעה מלבצע בדיקת עובדות של "שיח פוליטי" בעת ממשל טראמפ

דוגמה נוספת פורסמה ב"ניו-יורק מגזין" שדיווח על ביוגרפיה חדשה של פיטר ת'יל, מיליארדר ותומך ידוע של טראמפ שישב במועצת המנהלים של פייסבוק.

בביוגרפיה נטען שבשנת 2019 ת'יל הצטרף לצוקרברג שהעיד בוושינגטון בשימוע של הקונגרס. לאחר שהשימוש הסתיים הוא סעד בבית הלבן יחד צוקרברג, טראמפ, חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר ובנות זוגן. במהלך הארוחה, כך נטען בביוגרפיה, צוקרברג וקושנר הגיעו להסכמה עקרונית (שאחר כך סוכמה לפרטי פרטים) לפיה פייסבוק תמשיך להימנע מלבצע בדיקת עובדות של "שיח פוליטי" ובכך, הלכה למעשה, תאפשר לטראמפ להמשיך ולהפיץ שקרים. בתמורה ממשל טראמפ לא יקדם הליכי פיקוח ורגולציה על החברה. מה עוד אתם צריכים?

כשהמציאות עולה על כל דמיון

נדמה שבשלב הזה לא יכול להתפרסם תחקיר על פייסבוק שבאמת יפתיע מישהו. הנה למשל שני סיפורים קצרים – נסו לנחש מהו הסיפור האמיתי ומה המצאתי ממוחי הקודח.

סיפור 1: קרטל סמים השתמש בפייסבוק על מנת לגייס, לאמן ולשלם עבור רוצחים. פייסבוק ידעה על כך, העובדים של פייסבוק התריעו על כך. פייסבוק הסתפקה בהסרה סמלית של כמה עמודים.

סיפור 2: סוחרי בני אדם השתמשו בפייסבוק כדרך לפתות נשים ואז השתמשו בהן כעבדים או כזונות. פייסבוק ידעה על כך, העובדים של פייסבוק התריעו על כך. פייסבוק הסירה כמה עמודים אבל לא הרבה מעבר לכך.

אז מהו הסיפור האמיתי? ובכן, שני הסיפורים אמיתיים לגמרי. מישהו מופתע?

בניגוד לחברות הסיגריות שהמוצר שלהן גורם לבעיות בריאותיות שאותן ניתן לראות בצילום רנטגן, הנזק שפייסבוק גורמת הרבה יותר קשה לאיתור: זהו נזק נפשי, נזק לדמוקרטיה, נזק לתחרות, נזק למצב הרוח, לתפיסת העצמי.

כאשר מטיחים בה את הממצאים, הדוחות והתחקירים פייסבוק מושכת בכתפיים ואומרת ש"קשה לדעת", ו"אי אפשר להוכיח", שבסך הכל יש במוצרים שלה "יותר יתרונות מחסרונות", שאנשים "נהנים מהשירותים שלה". אלו טיעונים שמזכירים את הטיעון ש"עישון סיגריות יעזור לכם לשמור על המשקל". גם אם זה נכון – מה המחיר?

פייסבוק היא חברה מסרטנת – לא את הגוף אבל את הנשמה, לא כל אחד באופן ספציפי, אבל את החברה כולה. אולי די כבר איתה? 

ד"ר יובל דרור הוא חוקר, סופר וסוציולוג של טכנולוגיה ומרצה בבית הספר לתקשורת במכללה למינהל