״נסה שלא להפוך לאדם מצליח אלא לאדם שיוצר ערך״, אמר אלברט איינשטיין ובכך זיקק בצורה תמציתית ומדויקת את ההגדרה האמיתית למשמעות. הצורך של האדם בתחושת משמעות והדרכים להשיגה אינם עניין טריוויאלי ופשוט, והמידה בה היא הופכת לחלק אינטגרלי ממימושו העצמי אדם משתנה מדור לדור כתלות באתגרי המציאות, בתרבות וביכולות שעומדות לרשותו של האדם.

במציאות הנוכחית בה אנחנו חיים משמעות הפכה להיות שם המשחק ואנו עדים לצורך חזק מאי פעם של בני האדם, ובהם העובדים שלנו, לממשה. מילוי צורך זה יאפשר מיצוי הפוטנציאל האמיתי של העובד, חיזוק רצונו להיות חלק מארגון שמאפשר לו את זה, שימורו לאורך זמן ואף יצירת יתרון תחרותי עבור הארגון עצמו.

אמנם עד לא מזמן השיח בהייטק סבב סביב הטבות חסרות תקדים, מסיבות ראוותניות, מילוי מאווים ועיסוק במותרות, אך המציאות שלנו מוכיחה שהדבר רחוק מלהוות את ליבת המוטיבציה של העובדים והעובדות וכבר בתקופת הקורונה מחקרים רבים הראו על שינוי בהעדפות של העובדים והצביעו על ערכים חברתיים וסביבתיים כמרכיב החשוב ביותר עבורם בשיקול באם להצטרף לארגון מסוים או לא.

עדות לרצון במשמעות בא לידי ביטוי באופן המובהק ביותר במאפיינו של בני דור ה-Z שנמצאים כיום בכל חברה טכנולוגית ומהווים חלק גדול ומהותי מהמוחות אחריהם אנו תרים באקו סיסטם ובכלל. עובדים בני דור ה-Z מאמינים שביכולתם לשנות את העולם והם מעריכים וזקוקים יותר מתמיד לשיח ועשייה ערכית ותחושה חיבור ומסירות חברתית; כך למעשה, כדי להצליח להניע ולרתום אותם, ולגרום להם לרצות להיות חלק מארגון, חייב האחרון להירתם לעשייה חברתית אמיתית ממנה ישאב העובד תחושת משמעות, וימצא ערך אמיתי ורחב ביותר במקום אליו הוא מגיע כל בוקר. 

כך למשל מסקר שערכה ענקית ייעוץ האסטרטגי הגלובלית בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) עולה כי 70% מהעובדים אותם דגמו במחקרם טוענים כי איכות הסביבה וערכי גיוון והכלה חברתיים הפכו חשובים להם יותר, ונתון מעניין עוד יותר הראה את כי יותר מ- 50% מהנבדקים דיווחו כי סירבו או יסרבו לעבוד עבור מעסיק שערכיו החברתיים והסביבתיים אינם תואמים את שלהם.

לאור כל זאת אפשר לומר בפה מלא כי מקום עבודה שמעניק משמעות, הופך עצמו לאטרקטיבי יותר בעיניי עובדים ועובדות פוטנציאליים ומהווה קטליזטור משמעותי בקבלת יותר קורות חיים המשפיע גם על שימור העובדים ורצונם להמשיך להיות חלק מהחברה לאורך זמן.

בלה אברהמס סמנכ"לית ממשל תקשורת וחברה באינטל (צילום: אינטל)
בלה אברהמס סמנכ"לית ממשל תקשורת וחברה באינטל | צילום: אינטל

הערכים שיוצרים ערך - תרבות חברתית כמחוללת יתרון עסקי ותחרותי עבור ארגונים

קיים מגוון רחב של אפשרויות, פעילויות ומיזמים שניתן לשלב בשגרת העבודה או באסטרטגיה  האירגונית על מנת לייצר משמעות עבור העובדים. ניתן לארגן את רכיבי המשמעות בשש קטגוריות (הנוצרות מאותיות המשמעות)

מנהיגות שינוי ולמידה מחוברות ערכיות ו"וויס" ייחודי תהודה

 בפעילויות רבות של האירגון סביב יצירת משמעות, כגון קידום, הרחבת סמכויות, קורסים ולמידה,  בא לידי ביטוי אחד או יותר מהערכים.  אולם כאשר מדובר בנתינה של העובד, בפלטפורמה אירגונית המאפשרת עשייה חברתית, התנדבות ועשיית טוב, מתקיימים כל הערכים כולם!  

מנהיגות. לא כל עובד ועובדת מצליחים לבטא יכולות מנהיגותיות במסגרת התפקיד שלהם, אולם בכל אחד ואחת יש איכויות מסוימות של מנהיג/ה. עשייה חברתית פעמים רבות יכולה לשמש מסגרת לחילוץ אותן יכולות שגלומות באדם. באופן זה פעילות חברתית עשויה להשליך על אופי תפקודם של העובד או העובדת, ולתת דרור לתכונות אלו גם במסגרת העבודה

שינוי ולמידה. שינוי עבור עובד או עבודת אין משמעותו בהכרח שינוי בתפקיד או במקום עבודה; אלא דווקא שינוי בחוויה. התנדבויות על פני תקופה מאפשרות יצירת עולם תוכן חדש עבור העובדים. למידה יכולה להתרחש בשדה החברתי מתוך מפגש עם תכנים, מתודולוגיות ואנשים חדשים. מה גם שריענון מסוג שכזה מסייע במניעת שחיקה ובאימון של "שרירים" חדשים שלאו דווקא מופעלים ביומיום.

מחוברות. עובד המקבל הזדמנות להביא לידי ביטוי את מי שהוא כאדם, מתחבר לאנשים בעלי ערכים דומים , במקום בו הוא בחר לפעול חברתית,  והוא מרגיש שייך וחלק מקבוצה.הוא גם מרגיש מחוברות עמוקה לאירגון שמאפשר זאת. תחושת שייכות ומחוברות תורמת רבות לרווחה הנפשית של האדם.

ערכיות. העשייה הערכית מחברת בין אנשים. אנשים מוקירים מקום המאפשר להם לחיות על פי ערכיהם וצו מצפונם. כאשר עובדינו מרגישים הזדהות עם סט הערכים של הארגון, הם רוצים להיות חלק ממנו. עניין זה מגדיר את הארגון לא רק כמקום עבודה אלא כקבוצה הפועלת ביחד למען משהו שהוא מעבר לאינטרסים העסקיים.

"ווייס" ייחודי. עשיה חברתית מאפשרת מתן ביטוי לקולו הייחודי של האדם שמקורו באופן שהוא תופס את החברה ואת האנושות. התנדבות מבטלת כל מונח של היררכיה או מעמדות ומעצם היותה מקדמת תחושת שוויון גם אם לא קיימת במציאות החיצונית והאובייקטיבית. התנדבות היא מקום בו אדם משמיע את קולו מתוך היותו אדם ומבלי להתחשב בטייטלים והבדלים חיצוניים. ביטוי לקול הפנימי מחזק מאוד את תחושת המסוגלות והדימוי העצמי, באופן שבסופו של יום יתבטא במסגרות נוספות מעבר למושא ההתנדבות.

תהודה. הנתינה מייצרת מעגלים של טוב, משמעותה כי מה שאני עושה מהדהד בעולם וחוזר אליי בחזרה. דבר זה בא לידי ביטוי אפילו באמירת תודה, חיוך, הצלחה עם אדם שעזרת לו, הוקרה ופידבק חיובי; הללו מחזקים בחזרה את האדם הנותן ומעודדים לו להמשיך ולעשות זאת. עובדים המקבלים הערכה והכרה מהאירגון ומהמקומות בהם התנדבו על פעילותם, חשים סיפוק, שמחה  והוקרה כלפי האירגון שאיפשר להם לייצר את מעגלי הטוב.

רכיבי מ ש מ ע ו ת מייצרים ערך אמיתי לעובדים, לאירגון ולחברה בכללותה. אירגון המאפשר לעובדיו תרומה חברתית, לא רק מחזק את תחושת החיבור לארגון,  אלא גם מייצר ערך אמיתי המתבטא בהצלחה העסקית של החברה. ואכן, מחקרים רבים מראים כי רווחים של ארגון גדלים כאשר פועל על פי עקרונות ה-ESG ואף משקיעים בשוק הפרטי ובשוק ההון מציבים את העשייה החברתית כתנאי הכרחי להשקעה בחברה.

הדרך ליצירת משמעות וערך עוברת דרך בניית אסטרטגיה המשלבת את המטרות העיסקיות במטרות חברתיות וסביבתיות, המייצרות אימפקט אמיתי. כמו כן בעידוד עובדים להשמיע את קולם על מה חשוב להם,  ולהעניק להם תחושת שייכות חברתית כך שירגישו אזרחים טובים יותר ואנשים טובים ומחוברים יותר.

זהו הזמן של חברות עסקיות להירתם באופן מלא ליצירת ערך ומשמעות עבור העובדים והעובדות הגלום בעשייה חברתית עמוקה, ושל חברות ההייטק בפרט להיות מעורבות, להתנדב, לתרום, ולהיות חלק מהפתרון לעולם טוב יותר.

בלה אברהמס היא סמנכ"לית ממשל תקשורת וחברה באינטל