1,144 הרוגים הוכרזו בימים הראשונים לאחר אירועי ה 7 לאוקטובר.
מאז שאני זוכר את עצמי חלק מרכזי מרצון אישי שלי היה להיות חלק מעשיה משמעותית, את שמונה עשרה השנים האחרונות ביליתי ביחידות ביטחוניות שונות ומסווגות כאשר הובלת הצוות להבנת המשימה ומשמעותה מהווה חלק מרכזי בתפקידים השונים. רובם כמובן דרשו ממני וחברי כשירות גבוהה, הכשרות שונות וזמינות בלתי מובנת לחבר שבהייטק או לאח שעובד כעצמאי.
את לימודיי האקדמאיים אמנם התחלתי בתואר ראשון בתקשורת אבל מייד המשכתי לתואר שני בביטחון וטרור , לאחר לבתים רבים התרכזתי בתחום הביטחון וברצון להיות חלק פעיל במשימה הלאומית. כמו רבים וטובים מחברי ביחידות השונות רציתי והאמנתי בלתרום למשימה שמאחוריה עומד אותו הדגל בגוונים של כחול ולבן. עם השנים עלה בי צורך בחיפוש האתגר והשלב הבא בקרירה. לא אשקר וגם דרישות הכשירות המבצעית בגיל 40 עזרה קצת בנושא.
בבוקר השביעי באוקטובר מצאתי את עצמי רץ למילואים בתחושת שליחות עצומה. השארתי בבית את המשפחה כולה ואת בני בכורי ,אורי, עם בלון ביד, מחכה לחגוג את יום הולדתו. יום הולדת שכנראה מאותו היום אף אחד לא ישכח. עליתי לרכב ודהרתי למטה המילואים.
בחודשיים הראשונים מאותו יום שבת, ביצעתי מילואים כמו רבים וטובים. פעמים רבות בשעות הלילה מצאתי את עצמי יושב מול הטלוויזיה בוהה בחדשות בערוצים השונים בחוסר הבנה להסברים על סוגי לגיטימציה שדמויות לבושות בעניבה וחליפה נלחמים להשיג לטובת פעולות צה"ל בגזרות השונות וזאת עוד לאחר מיטב סרטי הזוועה שהעולם נחשף.
דבר אחד בהחלט למדתי והבנתי חמאס המתאפיין בדרכי פעולה של ארגון טרור עובד גם במישור של לחימה תודעתית אשר חלק ממטרותיו הוא לקבל במה במדיות השונות כדי ליצור זעזוע, פחד, לערער את הביטחון ולהעלות לסדר היום שיח בנושא הפוליטי בו הם מאמינים, ולהילחם בתודעה.
רצה הגורל , וגם אשתי, ובאמצע חודש נובמבר קבלתי תשובה שהתקבלתי לקורס צוערים של משרד החוץ. כמובן שמיד עדכנתי את גורמי הגיוס שאני נמצא בשרות מילואים ושחשוב לי להיות עם חברי במשימה הלאומית. לאחר מספר ימים עודכנתי ששרות המילואים מופסק משלל הסברים לא מרצים, ושקורס הצוערים אליו התמיינתי כשנה שלמה דווקא נפתח בזמן.
ב-3 לדצמבר התייצבתי ליום פתיחת קורס הצוערים. לשמחתי גיליתי שבקרב חברי לקורס זכיתי בחברים שהגיעו עם אותן דילמות שליוו אותי כל התקופה. אנשי קבע ,ממגוון שרותי הביטחון, ומילואים אשר הגיעו עם אותן תחושות ורצון של שליחות. חברים שסיימו שלב מסויים בחיים בהייטק, בארגונים גדולים ואף עצמאים וחשים את הצורך להשתלב בייצוג המדינה רק הפעם עם עט ,מחברת נייר או לפטופ טוב.
המלחמה על ההסברה היא חשובה. מלחמה שמורכבת מקרבות שונם ולבוש מדים בצבעים טיפה שונים אבל עם תפקידים מגוונים וחשובים. מלחמה שבזכותה נוכל לקבל את ההבנה והלגיטימציה שזו זכותנו להגן ולשמור על משפחותינו, שתעזור להחזיר את החטופים ואת הסדר והביטחון לישובים בעוטף עזה וצפון המדינה. מלחמה תהפוך את השביעי באוקטובר ליום של זיכרון וכבוד לאלו שבזכותם אנחנו פה וסמל לעוצמה שלנו כעם. מלחמה שתחזיר לבני בכורי ולכל ילדי ישראל את היכולת לחגוג ימי הולדת שמחים.
אופיר פרידמן הוא צוער בקורס הצוערים של משרד החוץ