כרגיל, כצפוי וכנהוג במחוזותינו הלווייתו של הרב חיים קנייבסקי חילקה את החילונים לשני מחנות: מן העבר האחד ניצבו אלה שנותרו בבית. רבים מהם היו כעוסים על רוע הגזירה והקשר שלה אליהם בכלל. מן העבר השני, היו אלה שיצאו לכבישי ישראל וגילו שהם כמעט לבד. נדמה שאלה גילו סבלנות גדולה יותר לקיומה של ההלוויה בצהריו של יום חול, שהוא גם יום עסקים רגיל. דבר אחד ברור: הרב חיים קנייבסקי היה על סדר היום, אצל כולם, מה שמלמד על השפעתו האדירה כמותג.
הכינוי שר התורה שהודבק לרב הוא סיפור על חשיבותה של נאמנות לדרך ולערכים, לא רק במלים אלא גם במעשים - ולאורך זמן. זו הנאמנות הדרושה למיתוג מנצח וגם נצחי. כי כמה אנשים שאינם שרים באמת בעידן הזה זוכים לתואר שר בכל הכותרות אמצעי התקשורת? הכרה חוצת מגזרים כמעט.
כל אלה שהכירו וביקרו אצל הרב קנייבסקי (וכרגיל, אחרי מות מתברר שכמעט כולם היו) מתארים בהשתאות את אורח חייו הצנוע באמת. את העובדה שכל עניינו היה באמת רק התורה. שזו הייתה מפעל חייו. למרבה התדהמה, הרב קנייבסקי התגורר בדירה צנועה באמת. אלה שהכירו מספרים כי לא רק זאת, אלא שהרב היטיב לעשות כל מה שמותג מנצח עושה: שמירה על קשר רצוף ובלתי אמצעי עם קהל היעד. הוא פגש עשרות אנשים ביום, לרבים מהם הצליח לתת מענה, עד שביתו כונה, כך מספרים, משרד הרווחה.
רבים מבקרים בחריפות את רשתות השיווק השונות על הכניעה למגזר החרדי בכל הקשור לתמחור. הלוויית הענק היא הוכחה שבפן העסקי לפחות יש היגיון רב במהלכים הללו. אין עוד קהל הומוגני גדול כל כך בישראל ולא בכדי זהו אחד הקהלים המחוזרים בישראל בשנים האחרונות.
מאות האלפים שליוו את הרב קנייבסקי בדרכו האחרונה הביעו הערכה והוקרה לערכיו ודמותו, על אף שבעיני אחרים הייתה שנויה במחלוקת. הרב קנייבסקי היה גאון בתורה אך גם מותגים יכולים ללמוד משר התורה שיעור משלהם: אותנטיות היא קלף מנצח - אפילו בעידן הזה.
אבי זיתן הוא מומחה לשיווק ואסטרטגי; צחר רותם הוא יועץ לשיווק וניהול משברים בזירות הדיגיטל