הקורונה שינתה את הדנ"א של עולם התעסוקה. זו כבר עובדה מוגמרת כמעט בכל תעשייה ושוק. החל  מהמעבר לעבודה היברידית (מהמשרד ומרחוק), עבור בתנאי העבודה שכוללים איזון עבודה-בית שנוטה יותר לבית מבעבר – עובדים יודעים שהם יכולים לדרוש יותר גמישות, ומעסיקים משתמשים במטבע הגמישות כדי למשוך עובדים. תופעה נוספת שמעידה על התמורות בשוק העבודה היא גל ההתפטרויות הגדול שהחל בארה"ב ומתרחב למדינות נוספות. לפי סקר של דלויט, 76% מהעובדים בישראל שינו את יחסם כלפי העבודה מאז תחילת הקורונה.

היום עובדים מצפים ממקום העבודה למלא עבורם יותר פונקציות מאי פעם: להעשיר אותם, לפתח אותם, לתת להם את הכלים לצמיחה אישית ומקצועית. על הצורך הזה של העובדים ניתן לענות בעזרת גישת "מרחב היצירה" Makerspace. זהו מודל לימוד אלטרנטיבי, שבו מנגישים לאדם מגוון של חומרים וכלים שנועדו לגרות אותו לחקור, להמציא וליצור. זה לא רק מרחב פיזי אלא מצב תודעתי, שבו הופכים ידע לפעולה ומאפשרים למידה פרסונלית וממוקדת באינדוידואל. לא בכדי, המודל הזה אומץ על ידי האוניברסיטאות המובילות בכל רחבי העולם. זאת, מתוך ההבנה שהמודל מתפתח כל הזמן, הוא מרגש והוא הדרך לפיתוח המקצועות שייצרו את העתיד. מרחבי היצירה רק הולכים ומתרבים, ישנם אף דירוגים המשווים ביניהם, ומוסדות ההשכלה כבר מציעות תוכניות ממוקדות לימוד "מייקרי", שמהוות אבן שואבת לסטודנטים.

עדי מור בירן (צילום: אמיר ברקול)
עדי מור בירן | צילום: אמיר ברקול

לפני מספר שנים כבר הבנו במיקרוסופט שעלינו לאפשר למידה והתפתחות במקום העבודה, וכמו שמנכ"ל החברה סאטיה נדלה אומר: We don’t Know it all, We Learn it all. המעבר מעמדת ה"יודעים" לעמדת ה"לומדים", דווקא במקום העבודה, הובילה להקמת מרחב מייקרים Makerspace שלנו - הגראג'. זהו חלל ייעודי בקמפוס, שבו העובדים יכולים לעשות הפסקה מתודית במהלך יום העבודה, ולהפעיל חלקים אחרים במוחם שאינם כוללים תכנות וכתיבת קוד, באופן קבוצתי או אישי. במציאות של עבודה היברידית, הגראג' הפך לאחד הגורמים שמושכים את העובדים להגיע דווקא אל המשרד.

מרחב יצירה כזה מהווה בעצם בית גידול קריאייטיבי למיזמים קטנים כגדולים של עובדים, מעניק להם חופש יצירתי ומחשבתי ולגיטימציה להשקיע במשהו שחשוב להם. העובדים מקבלים מענה על צורך בסיסי ועמוק שלהם, והמעסיק יוצא מורווח גם כן. ראשית משום שרמת שביעות הרצון של העובדים גדלה ושנית משום שחלק מהמיזמים נותנים פתרונות ומשפיעים לטובה על העולם והאנושות. למשל, אחד המיזמים שנולדו בגראג' הוא ה-Xbox Adaptive Controller שתוכנן במיוחד כדי להנגיש את קונסולת המשחקים Xbox לבעלי מוגבלות. מיזם אחר הוא FarmBeats, פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית, שרותמת חיישנים, מזל"טים ומצלמות לאיסוף נתונים, ומסייעת לחקלאים בשיפור תפוקת היבול. Microsoft Health Bot Service הוא מיזם שהוקם לאחרונה, שנותן סיוע רפואי וירטואלי על בסיס בינה מלאכותית, לאנשי המקצוע בארגוני בריאות, כדי לשפר תהליכים, להוזיל עלויות ולהציל חיים.

מרחבי היצירה יכולים להיות שונים ומגוונים בהיצע שלהם. אצלנו, לדוגמא, המבחר נע בין ציוד ניסור, מכונות חריטה, שיוף, חיתוך בלייזר, מכונות תפירה ורקמה ובין מכונות הדפסת תלת-מימד, מצלמות, מיקרופונים, משקפי מציאות מדומה ורבודה (VR/AR) ורחפנים. המטרה היא לתת מצע אולטימטיבי לזריעת חלומות ודימיונות, לספק את הסיוע ההדרכתי הנדרש והיד המכוונת אם יש צורך ופשוט לאפשר לעוף.

מקומו של מרחב יצירה בתוך הארגון הולך וגדל בחשיבותו עבור עובדים ומעסיקים כאחד. זהו חלל שבו ניתן להביא את עצמך לידי ביטוי, לצד העבודה. המרחב הייחודי הזה מאפשר התכנסות של אוכלוסיות מצוותים שונים שלא היו נפגשים אחרת במהלך השוטף של העבודה, וכך גוברים הגיוון ושיתוף הפעולה והשיח נעשה עשיר יותר. זהו מרחב נוסף למציאת משמעות במקום העבודה וליצירת אימפקט. אין ספק שזו הדרך שבה הולך עולם התעסוקה החדש, ויתכן שאף ממנו יצמחו הפתרונות העתידניים המשמעותיים והיצירתיים ביותר. 

הכותבת היא עדי מור בירן, מנהלת הגראג' של מיקרוסופט בישראל, ואחראית תחום שילוב בעלי מוגבלויות