האם הטלטלה במחירי הנפט תגמול אותנו סופית מהזהב השחור?

המערכה הצבאית מול איראן, סגירת מיצרי הורמוז וירי הטילים על יצרניות הנפט החשובות במפרץ גובים מחיר כלכלי עצום המורגש בכל העולם: מחירי הנפט משתוללים. ה-WTI האמריקאי זינק החודש בכמעט 60% ובכמעט 86% מתחילת השנה, עבר את רף ה-100 דולר לחבית וירד בחזרה מעט מתחתיו. מחיר הנפט ברנט זינק מתחילת החודש בכ-48% ומתחילת השנה בכ-77%. אתמול (שני) כבר נרשמו ירידות במדד לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, העריך שהמלחמה קרובה לסיומה.

האם הטלטלה הנוכחית תוביל את המערב להבנה שהסתמכות על "הזהב השחור" היא מתכון לבעיות ולחוסר וודאות? בכלל לא בטוח. "בשלב זה, מלאי החירום בארה"ב ימלא את הביקוש שמלכתחילה, בשל הפעילות הכלכלית הגלובלית המתונה, לא היה ברמה שיצרה עודפי ביקוש", מסביר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים. "עם זאת, החשש מהסלמה וההשפעה הישירה על מדינות הנשענות על דלקים מאזור הקרבות כמו יפן, סין וקוריאה עשויה לעודד עודפי ביקוש משווקים חלופיים ובכך אפקט של פאניקה. חשוב לזכור כי בידי הנשיא טראמפ המפתח לעצירת התהליך, דבר שעשוי לקבוע מסגרת לתנודות ולגדר את האירוע לפרק זמן מוגבל".

מה תהיה ההשפעה על שוק הגז הטבעי והאנרגיות החלופיות?

"מחיר התחליפים יעלה, אולם בשוק הנפט יש פוטנציאל היצע משמעותי לכן יידרש זמן לחימה ממושך כדי ליצור ביקוש משמעותי גם לגז ואחרים. עד אז הרזרבות הגלובליות וההיצע הזמין ממקורות שאינם במפרץ ייהנו מעליות מחיר, אך לא בשיעור קיצוני. לראיה, בשעה שהדלקים נסקו ב 15%, הגז הטבעי עלה בכ-4% בלבד". לפי פריימן, רכבת ההרים הנוכחית בשוק האנרגיה פוגשת את השווקים בתקופה של פעילות ממותנת.

למה מחירי הנפט מזנקים?

"השוק קונה על שמועה וימכור על עובדות. השווקים צופים קדימה וחוששים כי המשך הלחימה לאורך זמן עשוי לגרור לדילול רזרבות ולביקושים משמעותיים".

לפי צפריר יואלי, ממייסדי חברת האנרגיה סטארק פאוור ובכיר לשעבר בחברת האנרגיה החדשה אנלייט וקרן האנרגיה גרביטי, התנודות שאנחנו חווים עכשיו הן בדרך כלל מצבים שלא נמשכים הרבה זמן. "העולם המערבי גם משתמש פחות כיום במוצרי נפט ישירים כמו דיזל ומזוט, אבל הבעיה היא שעלייה במחירי הנפט משפיעה על כל סקטור האנרגיה", הוא אומר. "יש קורלציה, לדוגמה, בין מחירי הנפט לבין מחירי הגז הטבעי והגז הנוזלי. גם בעיות בתנועת אוניות בנתיבי הסחר העיקריים, כפי שיש כיום עם החסימה האיראנית של מיצרי הורמוז, משליכה על מחירי החשמל והאנרגיה בעולם. כל שרשרת הערך של ייצור האנרגיה מתייקרת, וכתוצאה ממנה מתייקרים גם מוצרי האנרגיה".
זו הזווית הכלכלית. מה עם הזווית של הביטחון האנרגטי?

"עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-2022 ראינו שפתאום מדינות אירופה המערבית הבינו שהן חייבות לפתח עצמאות אנרגטית ולהיות תלויות פחות בדלקים שמגיעים מרוסיה, ובכלל ממדינות שיש להן פחות שליטה גיאו-פוליטית על מה שקורה בהן. היתרון הגדול של אנרגיה מתחדשת הוא שבה האנרגיה היא מקומית, יש שמש ורוח במדינות עצמן ואתה לא תלוי בגורם אחר שישנע או יספק עבורך את הדלק. גם הייצור הוא יחסית מבוזר, כלומר אין מרכזים או מוקדים מרכזיים של ייצור, כמו תחנות כוח גדולות שמבוססות על דלקים קונבנציונליים, אלא ייצור הרבה יותר מקומי ומבוזר".

משברים כמו המשבר הנוכחי בנפט מעודדים מעבר לאלטרנטיבות?

"חד-משמעית, כן. בעקבות המלחמה באוקראינה האיחוד האירופי קיבל סדרת החלטות מאוד דרמטית על האצה משמעותית מאוד של מעבר לאנרגיה מתחדשת, ממש הכפיל ושילש את קצב החדירה ואת היעדים של שילוב אנרגיות מתחדשות. כל קפיצה כזאת במחירי הנפט מאיצה שימוש במקורות אלטרנטיביים תוך הפחתת התלות במקורות הקונבנציונליים הפוסיליים. זה לא קשור רק לייצור האנרגיה, אלא בכל התחום".

תן דוגמה.

"אנחנו רואים את זה קורה גם במקומות כמו תעשיית הספנות, שמאוד נפגעת מקפיצת המחירים. כיום עלויות הדלקים הן 50% מההוצאות התפעוליות של תעשיית הספנות. לכן, בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות שמיועדות להפחית בצורה משמעותית את צריכת הדלק באוניות מטען, מתוך ההבנה שכל קפיצה כזו במחירי הדלק היא קטלנית למודל העסקי שלהן".

מפלצות ה-AI מחפשות תחליף

לדברי פריימן, עלייה לאורך זמן במחירים תאתגר במיוחד את הביקוש הנוסק מצד סקטור ה-AI ומרכזי הדאטה. יואלי מצטרף לדבריו ואומר אלו הם צרכני החשמל הגדולים ביותר בארצות הברית. "הפריחה שלהם כיום נשענת על מתקני ייצור אנרגיה קיימים, אבל הם חייבים, ממש חייבים, ליצור לעצמם מתקני ייצור חדשים", הוא מסביר. "ככל שהם יישענו על גז טבעי, הם יהיו חשופים יותר למחירי חשמל משתנים, שעלולים לקפוץ בעתיד בצורה שיהיה להם קשה לגדר אותה.

לכן, מסביר יואלי, מרכזי הדאטה מנסים לשלב טכנולוגיות חדשות שיגדרו להם בצורה יותר טובה את מחירי החשמל. "כדי לשמור על אמינות מול הלקוחות שלהם, הם גם מחזיקים מתקני גיבוי גדולים. מתקני גיבוי זה בדרך כלל גנרטורים ועד היום דאטה סנטר השתמשו בעיקר בגנרטורים מבוססי דיזל, מבוססי דלק שהוא בעצם תוצר של נפט, כך שהקפיצות במחיר מאוד בעייתיות עבורם. הם ינסו בעתיד הקרוב להפחית תלות בנפט ותוצריו", הוא מעריך.

חזרה לאנרגיה האטומית

"המצב כיום מורכב מאוד", אומר עידן בן ארי, מנכ"ל סינרג'י כבלים שכיהן כ-13 שנים כמנכ"ל אמישראגז. "מבחינת עוצמת הדרמה, זה דומה לדרמה שהייתה עם הפסקת הזרמת הגז הרוסי לאירופה בתחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה. המצב עד כדי כך רגיש, שהנשיא האמריקאי טראמפ אישר להודו לצרוך גז רוסי, למרות הסנקציות. הודו היא אחת המדינות שאין להם שום פתרון אנרגטי כרגע. המחירים קופצים וכולם נלחמים על אותה סחורה מועטה. לסין יש בערך שנה מלאים בנפט ובערך 20 שבועות מלאים בגז טבעי, אבל לכל שאר מדינות אסיה יש שבועות מועטים של רזרבה והן נלחמות על הגז הנוזלי ועל הנפט. סין ומדינות נוספות באזור מתחילות לאסור ייצוא דלקים".

למה זה כל כך בעייתי?

"כי אסיה היא בית החרושת של העולם. כל העולם מייצר בסין ובמזרח אסיה והודו. וכאשר כל חומרי הגלם שלהם מתייקרים, זה הולך להשפיע על כל העולם. כל מי שקונה היום מהמזרח - העלויות של כל מה שהוא קונה יעלו בצורה חדה, יותר נכון כבר עלו. חומרי גלם עלו בצורה חדה מאוד בשבוע האחרון".

אולי שוב הגיע הזמן לתובנות עמוקות, כמו שהיו באירופה במשבר שאחרי תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה.

"דווקא זו לא דוגמה טובה לדעתי. האירופים, שפיתחו תלות בגז הרוסי, חשבו שהם יכולים להפוך לירוקים בן לילה. הם סגרו כורים אטומיים, סגרו תחנות כוח שעובדות על פחם ועל דלקים מזהמים - וחשבו שהם יכולים לחיות באנרגיות ירוקות. זה לא עובד. למה? כי שמש יש רק ביום ורוח - רק לפעמים".

אבל קיימים כבר אמצעי אגירה.

"האגירה (של אנרגיות חלופיות) היא פתרון די חדש שמתחיל לתפוס, אבל צריך לבנות את היכולות האלו. היו לאירופים סדרה של החלטות איומות ונוראות והם שילמו ביוקר, גם בכסף וגם במפעלים שנסגרו בהמוניהם, כי עלויות האנרגיה שלהם התייקרו".

אז מה עושים?

"לעבור לאנרגיות ירוקות זו השאיפה של כולם, אבל זה ייקח זמן. בינתיים אנחנו רואים מגמה של חזרה לאנרגיה אטומית. בארצות הברית צריכים להכפיל את צריכת החשמל כדי לספק אנרגיה לכל הדאטה סנטרים שהם רוצים לבנות. גם באירופה מדברים על חזרה לאטום כבר ואפילו ביפן, למודת האסונות האטומיים. בינתיים, אנחנו בתקופה מאוד כואבת. הקטארים למשל סגרו את ייצור של ה-LNG (גז טבעי נוזלי) ואומרים שייקח להם שבועות עד חודשים להחזיר אותה, לאחר שהמלחמה תסתיים. גם אחרי שזה ייסגר ותיפסק המלחמה, ייקח לנו שבועות וחודשים להחזיר את הפעילות. אין להם בכל מקרה מה לעשות עם הייצור, כי הם לא יכולים לשחרר אוניות במיצרי הורמוז".

למה ארה"ב לא פועלת בעניין זה?

"ארה"ב כבר הודיעה כי תיתן ביטוח לכלי השיט, אחרי שחברות הביטוח לא מוכנות לעשות את זה. אני מניח שבשלב מסוים ארה"ב תיכנס לאירוע צבאי עם אוניות מלחמה, ותפעל נגד מי שצריך. עד עכשיו זה לא קרה, אבל אנחנו באירוע מתגלגל".

ישראל יכולה להשתלב איכשהו עם הגז הטבעי שלה, למכור יותר אולי?

"יש לנו מזל שיש לנו גז טבעי שלנו, שלא מושפע מהעניין הזה. אנחנו מוכרים הרבה, מייצאים בעיקר למצרים - וזה מצוין. עם זאת, צריך לזכור שאם מחיר הנפט עולה בעולם, גם מחיר הגז הטבעי בישראל עולה".

נשמע שאתה לא ממש מאמין שהעולם המערבי על סף התנתקות מהנפט ומוצריו.

"ממש לא. זה עדיין רחוק. צריך לדחוף קדימה בכל הכוח את האנרגיות המתחדשות, אבל גם להבין שזה לא יהיה מיידי. אפילו חברות הרכב המובילות בעולם, שהתחייבו לעבור לייצור רכבים חשמליים בלבד עד 2030 או 2035, כבר חזרו בהן. גם מדינת ישראל מסתפקת ביעד של 30% מייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030".